לא כל אמירה פוגענית בזמן גירושים נבחנת באותה דרך. טענה שנכללה בכתב תביעה, בתצהיר או בעדות עשויה ליהנות מהחסינות הרחבה של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. תלונה למשטרה, לרווחה או לגורם מוסמך אינה נהנית מאותה חסינות, אך היא עשויה להיות מוגנת אם הוגשה בתום לב. לעומת זאת, שליחת אותה האשמה להורים, לילדים, למעסיק, לקבוצת WhatsApp או לרשת חברתית היא פרסום נפרד, שאינו נעשה מוגן רק מפני שהטענה הופיעה גם בתיק הגירושים.
ענייני משפחה נדונים ככלל בדלתיים סגורות, והחוק אוסר לפרסם דבר על דיון כזה ללא רשות בית המשפט. לכן הוצאת כתב טענות או פרוטוקול החוצה עלולה לעורר גם הפרה של איסור פרסום ופגיעה בפרטיות.
אותו סכסוך, שלוש זירות משפטיות שונות
בני זוג שנפרדים מספרים לעיתים אותה גרסה בבית המשפט, במשטרה ובקבוצת המשפחה. מבחינה אנושית זה סיפור אחד, אך משפטית אלה פרסומים שונים. לכן לא בודקים רק מה נאמר, אלא גם היכן, למי ולשם מה: ההליך עשוי להקנות חסינות, פנייה לרשות עשויה ליהנות מהגנת תום לב, והפצה חיצונית נבחנת מחדש.
דברים שנאמרו בתוך ההליך המשפטי
סעיף 13(5) קובע כי פרסום של בעל דין, בא כוחו או עד, שנעשה תוך כדי דיון שיפוטי, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי. בעניין חיר נ׳ גיל פירש בית המשפט העליון את ההסדר כחסינות מוחלטת. כשהסעיף חל, תביעת לשון הרע אינה המסלול לבירור האמת או תום הלב.
החסינות עשויה לחול על כתבי טענות, בקשות, תצהירים ועדויות הקשורים להליך. היא אינה הופכת שקר למותר בכל מובן: בית המשפט יכול לדחות גרסה, למחוק ניסוח מיותר, לפסוק הוצאות ולהפעיל דינים אחרים..
החסינות נעצרת כשמוציאים את הדברים החוצה
מי שמגיש טענה לבית המשפט אינו מקבל רישיון לשלוח אותה לאחרים. צילום כתב התביעה למעסיק, הקראת תצהיר בקבוצת המשפחה או פרסום קטע מהפרוטוקול ברשת הם פרסומים חדשים, שיש לבחון בנפרד.
סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט קובע כי ענייני משפחה יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם הורה בית המשפט אחרת; סעיף 70(א) אוסר לפרסם דבר על דיון כזה ללא רשות. חוק איסור לשון הרע אינו מתיר פרסום שאסור בדין אחר, וחשיפת מידע רפואי או פרט על ילד עלולה לעורר גם שאלות פרטיות. המאמר הבא יעסוק בכך בהרחבה.
תלונה למשטרה, לרווחה או לגורם טיפולי
סעיף 15(8) עשוי להגן על תלונה שהוגשה בתום לב למי שמוסמך לקבלה או לחקור בנושא. גם חשד שהתברר כשגוי יכול להיות מוגן. מנגד, בדיה מודעת, גרסאות סותרות, היעדר בסיס או שימוש בתלונה כאמצעי נקמה עשויים לשלול את ההגנה.
פסק דין של בית המשפט למשפחה באשדוד מיולי 2026 ממחיש זאת: אמירות בתוך ההליך נמצאו חסינות ופנייה לעובדת סוציאלית הוגנה בשל דאגה כנה לקטין, אך תלונה משטרתית מאוחרת וסותרת לא זכתה להגנת תום הלב..
פרסום למשפחה, לילדים או למעסיק
העברת האשמה לאדם אחד נוסף יכולה להספיק ליסוד ה״פרסום״. הודעה להורי בן הזוג, למעסיק או לצוות בית הספר אינה פרטית רק מפני שנשלחה בקבוצה קטנה. עלבון שנאמר לבן הזוג בלבד לא יקים בדרך כלל עוולת לשון הרע, אם כי כתב שעשוי להגיע לאחר יכול להיחשב פרסום.
עירוב ילד במאבק, העברת מסרים דרכו או הצגתו כעד נגד ההורה האחר עלולים לפגוע בו. פנייה ממוקדת לאיש מקצוע לשם הגנה ממשית על הילד שונה מהפצת האשמות כדי להשפיל את ההורה; הנמען, הצורך והניסוח חשובים.
האם אמת מספיקה כאשר מדובר בחיי הנישואים?
הגנת אמת הפרסום דורשת שני תנאים: שהעיקר הפוגעני יהיה אמת ושיהיה בפרסום עניין ציבורי. העובדה שאירוע התרחש בתוך הזוגיות אינה יוצרת מעצמה עניין ציבורי בפרסומו. מידע על בגידה, מצב רפואי או משבר אישי יכול להיות רגיש ופרטי גם אם הוא נכון. לעיתים תעמוד הגנת תום לב בשל חובה או צורך להגן על עניין אישי כשר, אך הקהל והיקף החשיפה צריכים להתאים למטרה.
מי דן בתביעת לשון הרע בין בני זוג?
כאשר מדובר בתביעה אזרחית בין בני זוג או בני זוג לשעבר, והעילה נובעת מסכסוך בתוך המשפחה, הסמכות תהיה בדרך כלל לבית המשפט לענייני משפחה — בלי קשר לסכום התביעה. עצם הקרבה המשפחתית אינה מספיקה: נדרש קשר בין הפרסום לבין הסכסוך המשפחתי. לעיתים פרסום מאוחר או מחלוקת עסקית עצמאית יעוררו שאלת סמכות שיש לבחון לפי נסיבותיהם.
מה כדאי לעשות לפני שמגיבים?
יש לשמור את הפרסום המלא, התאריך, הנמענים וההקשר, ולהפריד בין כתב בי־דין, תלונה לרשות והפצה חיצונית. פרסום מקוון כדאי לתעד לפני בקשת הסרה; מסמך חסוי יש לשמור בלי להפיצו שוב.
תגובה פומבית בנוסח ״הוא שקרן ומגיש תלונות שווא״ עלולה ליצור פרסום נגדי. לעיתים מתאים לדרוש הסרה ותיקון, ולעיתים נדרש טיפול דחוף באיסור הפרסום או בהליך המשפחה. ההחלטה תלויה בזירה, בראיות ובנזק.
הגבול החשוב בהליכי גירושים עובר בין הזירות. טענה בתוך הליך משפטי עשויה להיות חסינה; תלונה לרשות עשויה להיות מוגנת רק אם נעשתה בתום לב; והפצה למשפחה, לילדים, למעסיק או לרשת היא פרסום עצמאי. לפני פעולה צריך לזהות את הזירה, לבדוק אם חל איסור פרסום ולבחון את הראיות שהיו בידי המפרסם בזמן אמת.