כאשר לשון הרע פורסמה לראשונה לאחר מותו של אדם, בני משפחתו אינם יכולים בדרך כלל להגיש בשמו תביעה אזרחית או קובלנה פלילית פרטית. סעיף 5 לחוק קובע שהפרסום נחשב לשון הרע על מת, אך אינו מקים הליכים אלה. נותר מסלול פלילי מצומצם, ורק לאחר בקשת קרוב המנוי בחוק.
התוצאה שונה אם הדברים פורסמו כשהנפגע היה בחיים. סעיף 25 מאפשר לקרובים מסוימים, בתנאים ובמועדים קצרים, להגיש הליך שהמנוח לא הספיק להגיש או להמשיך הליך שכבר פתח. בן משפחה שהפרסום משמיץ גם אותו עשוי להיות בעל עילה אישית — מפני שהוא עצמו נפגע, לא משום שהוא יורש.
המועד שבו פורסמו הדברים משנה את התוצאה
לא די לבדוק מתי המשפחה גילתה את הפרסום או מתי הוא נעשה ויראלי. נקודת המוצא היא מתי נעשה הפרסום שעליו מבוססת הטענה: בחיי הנפגע או לאחר פטירתו.
מאמר שעלה בחייו של אדם אינו הופך אוטומטית ל״לשון הרע על מת״ ביום פטירתו. העלאה או שיתוף חדשים לאחר המוות עשויים לעורר שאלה נפרדת. לכן חשוב לתעד את מועד הפרסום המקורי ואת הפעולות המאוחרות, ולא להסתפק בתאריך שבתוצאת החיפוש.
פרסום ראשון לאחר המוות: ההסדר של סעיף 5
סעיף 5 אומר שלשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אך מוסיף מיד שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה. המשמעות המעשית היא שקרבה משפחתית, ירושה או מינוי כמנהל עיזבון אינם יוצרים כשלעצמם זכות לתבוע פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע בשל פגיעה בשמו של המנוח.
זהו איזון מכוון. פרסום כוזב על אדם שאינו יכול להשיב עלול לפגוע בזכרו ובקרוביו, אך תביעות ללא גבול זמן עלולות להכביד על מחקר היסטורי, ביוגרפיות ועיתונות. לכן החוק מכיר באופי הפוגעני של הפרסום ומגביל מאוד את אכיפתו.
גם כאשר סעיף 5 חל, לא כל אמירה שלילית היא לשון הרע. עדיין בוחנים את משמעות הפרסום, את זיהוי האדם ואת ההקשר; ובמסלול משפטי אפשרי עשויות להתעורר גם הגנות כגון אמת בפרסום ותום לב.
המסלול הפלילי המצומצם אינו תביעה של המשפחה
לא יוגש כתב אישום בשל לשון הרע על מת אלא אם ביקשו זאת בן או בת זוגו של המנוח, ילד, נכד, הורה, אח או אחות. אין זו קובלנה פרטית, שאותה החוק שולל. הבקשה אינה הופכת את הקרוב למאשים ואינה מחייבת את רשויות התביעה להגיש כתב אישום.
נדרש לבחון גם את יסודות העבירה, ובהם הכוונה לפגוע, את הראיות ואת ההגנות. זו אפשרות חריגה, לא מסלול אוטומטי להשבת שמו של המנוח.
כשהפרסום נעשה בחיי הנפגע: סעיף 25
סעיף 25 עוסק במצב אחר. אם אדם נפגע מלשון הרע, נפטר בתוך שישה חודשים מן הפרסום ולא הגיש תביעה או קובלנה, רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו להגיש את ההליך בתוך שישה חודשים לאחר מותו. רק אם לא הותיר בן זוג, ילדים או הורים, רשאים אח או אחות לעשות זאת.
אם הנפגע כבר הגיש הליך ונפטר לפני סיומו, אותם קרובים ובאותו סדר קדימות רשאים להודיע לבית המשפט בתוך שישה חודשים מהפטירה שהם מבקשים להמשיכו, ואז יבואו במקום התובע או הקובל.
אין זה כלל שלפיו ״העיזבון תמיד יכול לתבוע״. המעמד ניתן לקרובים מוגדרים, שאינם בהכרח היורשים. הרשימות גם שונות: נכד נזכר בסעיף 5 אך לא בסעיף 25. בשל המועדים הקצרים יש לברר מיד את תאריכי הפרסום והפטירה והאם כבר נפתח הליך.
מתי לבני המשפחה יש עילה אישית?
לעיתים הפרסום אינו פוגע רק בזכר המנוח. אם נטען, למשל, כי המנוח ובניו ניהלו יחד תרמית, או אם הביטוי ״משפחת פלוני״ מזוהה בנסיבות עם קרובים חיים מסוימים, ייתכן שאחד מהם הושמץ בעצמו. במקרה כזה תביעתו אינה בשם המנוח אלא בגין הפגיעה בשמו שלו.
לעומת זאת, צער או עלבון בגלל דברים שנאמרו על קרוב אינם מקימים לבדם עילה אישית. יש להראות שהקורא הסביר יבין את הפרסום כמתייחס גם לתובע החי. הזיהוי יכול לעלות מן הנסיבות, כפי שמוסבר במאמר על לשון הרע ללא ציון שם, אך עליו להיות ממשי.
מה אפשר לעשות גם כשאין תביעה אזרחית?
היעדר עילת תביעה בשם המנוח אינו מחייב להשלים עם הפרסום. תחילה נכון לשמור את העמוד המלא, הכתובת, התאריך, זהות המפרסם, תגובות ושיתופים, וכן מסמכים סותרים. מדריך 24 השעות הראשונות לאחר פרסום לשון הרע מסביר כיצד לתעד לפני שהחומר משתנה או נמחק.
לאחר התיעוד אפשר לפנות לכותב, לעורך, לבעל האתר או לפלטפורמה ולבקש הסרה, תיקון, הצגת מסמכים או תגובה. רצוי לציין מה שגוי ומהו התיקון המבוקש. פנייה מדויקת עשויה להשיג תוצאה בלי הליך, אך אין זכות אוטומטית לפיצוי או להסרה כאשר סעיף 5 שולל תביעה אזרחית.
צילום גופה, חשיפת מידע פרטי על קרובים חיים, שימוש במכתב או ביצירה והפרת חיסיון עשויים לעורר דיני פרטיות, זכויות יוצרים או סודיות. אין בכך עקיפה של סעיף 5; לכל עילה יסודות וסעדים משלה.
בלשון הרע על אדם שנפטר, ציר הזמן קובע את נקודת המוצא. פרסום ראשון לאחר המוות כפוף לסעיף 5 ואינו מקים למשפחה תביעה אזרחית או קובלנה, אף שקיים מסלול פלילי מדינתי מצומצם. פרסום שנעשה בחיי הנפגע עשוי לאפשר לקרובים המנויים בסעיף 25 לפתוח הליך או להמשיכו בתוך מועדים קצרים. לצד זאת יש לבדוק אם בני המשפחה עצמם הושמצו, אם נפגעה זכות אחרת ומה ניתן להשיג בפנייה מתועדת ומדויקת.