כשכתובת האתר הישראלית של העסק רשומה על שם אדם אחר

אם מישהו רשם כתובת אתר ישראלית עם שם העסק או המותג שלכם, לא תמיד צריך להתחיל בתביעה בבית המשפט.

בכתובות שמסתיימות ב-.il או ב-.ישראל קיים הליך מיוחד של איגוד האינטרנט הישראלי, שמאפשר במקרים המתאימים לבקש להעביר את כתובת האתר אליכם או למחוק אותה.

כדי שהבקשה תתקבל, לא מספיק לומר שהשם שייך לעסק שלכם. צריך להראות שיש לכם זכות בשם, שלמי שרשם את הכתובת אין סיבה אמיתית להשתמש בו, ושנסיבות הרישום או השימוש בכתובת מצביעות על ניסיון לנצל את השם בצורה לא הוגנת.

השם הרשמי של ההליך הוא ישוב מחלוקת – IL-DRP, אבל מבחינת בעל העסק חשוב בעיקר להבין מה צריך להוכיח, אילו ראיות כדאי לשמור ומה ניתן לקבל בסוף.

מתי אפשר לבקש להעביר כתובת אתר?

ההליך מיועד למחלוקות על כתובות אתר ישראליות, כלומר כתובות שמסתיימות ב-.il או ב-.ישראל.

הוא יכול להתאים, למשל, כאשר אדם אחר רשם כתובת שזהה או דומה מאוד לשם העסק שלכם, לשם החברה או למותג שבו אתם משתמשים.

עם זאת, עצם הדמיון בשם אינו מספיק.

כדי לבקש את העברת הכתובת צריך להראות למעשה ארבעה דברים: שהכתובת דומה לשם שבו יש לכם זכויות, שאתם אכן יכולים להראות שהשם שייך או מזוהה אתכם, שלמי שרשם את הכתובת אין זכות עצמאית אמיתית להשתמש בשם, ושהרישום או השימוש בכתובת נעשו בצורה לא הוגנת.

לכן, אם מדובר בשם כללי שמשמש עסקים רבים, או אם גם לצד השני יש עסק אמיתי שפועל תחת אותו שם, התמונה יכולה להיות שונה לחלוטין.

מתי רישום של כתובת אתר יכול להיחשב לא הוגן?

אין תשובה אחת שמתאימה לכל מקרה, ולכן מסתכלים על הנסיבות.

מצב ברור יחסית הוא כאשר מישהו רושם כתובת עם שם של עסק קיים ולאחר מכן פונה לבעל העסק ומציע למכור לו אותה במחיר גבוה.

גם שימוש בכתובת כדי למשוך גולשים לעסק מתחרה, או יצירת אתר שנראה כאילו הוא קשור לעסק המקורי, יכולים להיות משמעותיים.

מקרה נוסף יכול להתעורר כאשר עובד, שותף, ספק מחשוב או בונה אתרים רשם את כתובת האתר על שמו הפרטי בזמן שעבד עבור העסק, ולאחר סיום ההתקשרות מסרב להעביר אותה.

מצד שני, העובדה שאדם מחזיק בכתובת שאתם רוצים אינה הופכת אותו אוטומטית למי שפעל שלא כדין. צריך לבדוק מתי הוא רשם אותה, למה, מה הקשר שלו לשם ומה הוא עושה עם הכתובת בפועל.

מה צריך להכין לפני שמגישים בקשה?

החלק החשוב ביותר הוא הראיות.

צריך לאסוף מסמכים שמראים ממתי אתם משתמשים בשם העסק או המותג: מסמכי חברה, חשבוניות, אתר קודם, פרסומים, עמודים ברשתות החברתיות, חומר שיווקי ותעודת סימן מסחר אם קיימת.

במקביל כדאי לתעד את כתובת האתר שבמחלוקת. צלמו את האתר שאליו היא מפנה, שמרו את הכתובת המדויקת, תוצאות חיפוש, פרטי רישום שניתן למצוא וכל תכתובת עם האדם שרשם אותה.

אם הוא הציע למכור לכם את הכתובת, שמרו את ההצעה. אם הכתובת מפנה למתחרה, תעדו זאת. אם היא מציגה את הלוגו, שם העסק או תוכן שעלול לגרום ללקוחות לחשוב שמדובר בכם,  צלמו גם את זה.

ככל שהתמונה העובדתית ברורה יותר, קל יותר להבין אם ההליך מתאים.

איך ההליך מתנהל?

הבקשה מוגשת לאיגוד האינטרנט הישראלי ומפרטת את הזכויות שלכם בשם, את פרטי כתובת האתר ואת הסיבות שבגללן לדעתכם יש להעביר אותה.

לאחר הגשת הבקשה ותשלום האגרה, לא ניתן להעביר את כתובת האתר לאדם אחר, למחוק אותה או לשנות את זהות מי שמחזיק בה עד לסיום ההליך. האתר עצמו אינו נסגר אוטומטית וממשיך לפעול.

האדם שרשם את הכתובת מקבל אפשרות להשיב ולהציג את הצד שלו. לפי הכללים, עומדים לרשותו בדרך כלל 15 ימים להגשת תשובה.

לאחר מכן מי שמכריע במחלוקת יכול לבקש מסמכים או מידע נוסף. הכללים קובעים שאמור להיעשות מאמץ לתת החלטה בתוך 21 ימים לאחר קבלת התשובה או החומר הנוסף שנדרש.

ההליך מתנהל בעברית, והמסמכים המצורפים יכולים להיות בעברית או באנגלית.

כמה ההליך עולה?

נכון לספטמבר 2026, כאשר הבקשה עוסקת בעד חמש כתובות אתר הרשומות בידי אותו אדם, האגרה לאיגוד היא 3,340 ₪ כאשר המחלוקת מוכרעת על ידי אדם אחד.

אם מבקשים שהעניין ייבחן על ידי הרכב של שלושה, האגרה היא 6,679 ₪.

אלה התשלומים לאיגוד עבור ההליך עצמו ואינם כוללים שכר טרחת עורך דין. התעריפים יכולים להשתנות, ולכן לפני הגשה צריך לבדוק את הסכום המעודכן.

מה אפשר לקבל בסוף ההליך?

אם הבקשה מתקבלת, ניתן להורות על העברת כתובת האתר אליכם או על מחיקתה.

ההליך הזה לא נועד לפסוק פיצוי כספי.

לכן, אם מעבר לכתובת האתר נגרם גם נזק כספי, נעשה שימוש מטעה בשם העסק, הופרו זכויות בסימן מסחר או קיים סכסוך חוזי, צריך לבדוק אם יש מקום גם להליך בבית המשפט.

גם החלטה בהליך הזה אינה שוללת אפשרות לפנות לבית המשפט. כאשר ניתנת החלטה להעביר או למחוק את כתובת האתר, הביצוע אינו מיידי: ניתנת הודעה מוקדמת של לפחות 30 ימים, כדי לאפשר לצד שמפסיד לפנות לבית המשפט.