מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע – האם חייבים לשלוח ומה נכון לדרוש? ככלל, אין חובה לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעת לשון הרע. עם זאת, במקרים רבים הוא עשוי להיות אמצעי יעיל לדרוש הסרה, תיקון, התחייבות להימנע מפרסום נוסף ופיצו ולעיתים לפתור את המחלוקת בלי הליך משפטי. לפני המשלוח חשוב לשמור את מלוא הראיות […]

מה גובה הפיצויים על לשון הרע בפייסבוק וברשתות החברתיות? שיימינג ולשון הרע בפייסבוק וברשתות החברתיות הוא תופעה של השפלה פומבית שמטרתה לפגוע במוניטין של אדם או ארגון דרך הרשת החברתית כמו פייסבוק לדוגמא,תופעה זו מתרחשת כאשר מתקיימים שלושה גורמים בו‑זמנית: גורם מבייש שמפרסם תוכן פוגעני, גורם מבוש המושפע מהפרסום וקהל שמבצע חשיפה והפצה של התוכן.

תביעת השתקה בלשון הרע – לא כל תביעה נועדה להגן על השם הטוב זה מתחיל במשפט אחד, שורה בפוסט, תגובה ביקורתית, שאלה שנשאלה בקול רם מדי, לא קללה, לא שקר, לא הכפשה אלא ביקורת ואז, כמעט בלי אזהרה מוקדמת, הביקורת הופכת לאיום.מכתב רשמי, עורך דין חתום, סכום עתק נתבע,  לא בגלל שנגרם נזק אמיתי, אלא

תפקיד הסכם עיבוד מידע בהגנת הפרטיות (DPA) בעידן הדיגיטלי, מידע אישי הפך לאחד הנכסים הרגישים והיקרים ביותר של כל עסק וארגון, כמעט כל פעילות עסקית מאתר אינטרנט פשוט ועד מערכות CRM מתקדמות, שירותי ענן, שיווק דיגיטלי או אוטומציה כרוכה באיסוף, שמירה ועיבוד של מידע אישי. מרגע שמידע זה מועבר לגורם חיצוני, גם אם מדובר בספק

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: למה התעלמות מהחוק עלולה לעלות לעסק ביוקר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף, ומעטים מבינים עד כמה הוא משמעותי.מדובר בשינוי מהותי, שמחייב כמעט כל עסק בישראל להתאים את עצמו למציאות חדשה של שמירה, ניהול, אבטחה והגנה על מידע אישי. בפועל, אם מדברים עם בעלי עסקים, רובם יגידו משהו כמו:

מנהלי קבוצות וואטסאפ ופייסבוק ואחריות לפרסומי לשון הרע ושיימינג קבוצות פייסבוק הפכו בחיי היום-יום לפלטפורמה מרכזית לשיתוף מידע, דיונים, חוויות ורעיונות, כל קבוצה מנוהלת על ידי מנהל או מספר מנהלים, האחראים על צירוף חברים, פרסום תוכן וניהול הפעילות,אך מה קורה כאשר אחד החברים מפרסם פוסט פוגעני או מכפיש? האם המנהל נושא באחריות משפטית? חוק איסור

הגנה על עובדים חושפי שחיתויות במקום העבודה | זכויות וסעדים משפטיים חשיפת שחיתות במקום העבודה היא פעולה אמיצה ולעיתים מסוכנת, שכן העובד החשוף לפעולה פסולה עלול להתמודד עם לחצים, התנכלויות ואף פגיעה בתנאי העבודה. בישראל קיימת מסגרת חוקית המעניקה לעובדים המתריעים על מעשים פסולים הגנה משפטית, אך הצלחת ההגנה תלויה במספר תנאים, בהיערכות מוקדמת ובתיעוד

ת”א 64723-03-22 אורגד נ’ מירון הסרת חבר מקבוצת וואטסאפ אינה לשון הרע בית משפט השלום ברחובות הכריע בתיק שעסק בשאלה האם הסרת אדם מקבוצת וואטסאפ נחשבת לפרסום לשון הרע?,התיק נפתח לאחר שהתובע טען כי הוא ובת זוגו הוסרו מקבוצת וואטסאפ של קבוצת ספינינג בה הם משתתפים על ידי הנתבעת שסייעה בניהול הקבוצה, התובע טען כי