צו לחשיפת זהות גולש אנונימי – מתי ניתן לבקש אותו

צו לחשיפת זהות גולש אנונימי הוא סעד שיפוטי שנועד, במקרים המתאימים, לחייב גוף המחזיק במידע למסור נתונים שעשויים לסייע בזיהוי מי שפעל מאחורי חשבון או פרופיל אנונימי. הצו עשוי להיות מופנה לפלטפורמה, לספק אינטרנט או לגוף אחר, בהתאם לנתון החסר ולמקום שבו הוא מוחזק.

עם זאת, אין בישראל מסלול כללי ואוטומטי שמבטיח חשיפת מפרסם אנונימי בכל מקרה של לשון הרע. הלכת רמי מור קבעה שאין ליצור בדרך שיפוטית הליך גורף לחשיפה לפני תביעה. בפסיקה מאוחרת נדונו צווים ממוקדים בנסיבות שונות, אך כל בקשה עדיין מחייבת עילה לכאורה, זיהוי מדויק של החשבון, בקשה מידתית והתמודדות עם פרטיות המשתמש וזכותו להישמע.

“צו BSI” אינו שם מדויק של ההליך

לעיתים משתמשים בביטוי “צו BSI”, אך BSI הם ראשי תיבות של Basic Subscriber Information – פרטי משתמש בסיסיים. זהו סוג המידע שעשוי להתבקש, ולא שמו של צו הקבוע בחוק. הסעד המבוקש עשוי להיות צו עשה המורה לגוף מסוים למסור נתונים מוגדרים הקיימים ברשותו.

ההבחנה חשובה: בית המשפט אינו מתבקש להורות על “חשיפה” במובן מופשט, אלא לבחון אילו פרטים דרושים, מי מחזיק בהם ומה התועלת הצפויה מכל נתון. בקשה ל”כל המידע על המשתמש” עלולה להיות רחבה מדי. לעומתה, בקשה הקושרת כתובת חשבון מסוימת, פרסום מסוים ופרטי מידע מסוימים לתכלית משפטית ברורה עשויה להיות ממוקדת יותר.

מה צריך להראות לפני שמבקשים צו

הבקשה צריכה להתחיל בפרסום עצמו. יש להציג את הנוסח המלא, מועד הפרסום, ההקשר, למי הגיע ומדוע הוא עשוי להקים עילה של לשון הרע, פגיעה בפרטיות, התחזות או עוולה אחרת. בית המשפט אינו אמור לחשוף אדם רק כדי לספק סקרנות או לבדוק חשד שאינו מבוסס.

נוסף על כך, צריך לזהות את החשבון באופן חד־ערכי. שם תצוגה ותמונת פרופיל ניתנים לשינוי ואינם מספיקים תמיד. לכן שומרים את כתובת ה URL של החשבון ושל הפרסום, מזהה משתמש אם ניתן לאתרו, תאריך ושעה, צילומי מסך מלאים, סרטונים, תגובות ונתוני תפוצה גלויים. בתיקים שנדונו בפסיקה הודגש הצורך לפרט את הפרסומים, העילות והמידע המבוקש, ולא להסתפק בטענה כללית שלפיה חשבון פיקטיבי פגע במבקש.

ממי מבקשים את המידע

הגורם הנכון תלוי בשרשרת הזיהוי. בפלטפורמה כגון פייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק עשויים להימצא שם שנמסר בעת ההרשמה, כתובת דוא״ל, מספר טלפון, מועד יצירת החשבון או נתוני IP, הכול בכפוף למה שנאסף, נשמר ונגיש. אין להניח שכל פרט קיים בכל חשבון.

אם מתקבלת כתובת IP בצירוף מועד מדויק, ייתכן שיידרש שלב נוסף מול ספק האינטרנט שהקצה אותה. גם אז מתקבל בדרך כלל מידע על המנוי לחיבור, ולא הוכחה אוטומטית לזהות הכותב. בבית, בעסק או ברשת אלחוטית אחת יכולים להשתמש אנשים ומכשירים רבים. לכן בונים מראש את שרשרת הזיהוי ולא מסתפקים בשאלה מי מחזיק בנתון הראשון.

חשוב גם להפנות את ההליך לישות המשפטית הנכונה. שם המותג המופיע באפליקציה אינו בהכרח שמה של החברה שמפעילה את השירות או מחזיקה במידע הרלוונטי. טעות בזהות הגוף עלולה לעכב את ההליך או להוביל לבקשה שאינה ניתנת לביצוע.

הלכת רמי מור והפסיקה המאוחרת

ברע״א 4447/07 רמי מור נ׳ ברק אי.טי.סי. דחה בית המשפט העליון בקשה לחייב ספקיות למסור את פרטי המפרסמים האנונימיים. נקודת המוצא הייתה שאין בדין מסגרת דיונית כללית המאפשרת לרתום צד שלישי לחקירה לפני משפט, וכי אין ליצור מסלול כזה בחקיקה שיפוטית.

ההלכה לא קבעה שאנונימיות מעניקה חסינות. לאחריה ניתנו החלטות של ערכאות דיוניות שבחנו מצבים ממוקדים. בעניין אלצאנע נ׳ TikTok נעשה ניסיון ליידע את המשתמש ולאפשר לו להתנגד. בעניין אהרוני נ׳ Meta ניתן צו למסירת BSI וכתובות IP ביחס לחשבונות שזוהו בכתובות URL. מנגד, בעניין זלצמן נ׳ Meta נמחקה תביעה שלא הציגה תשתית מספקת ולא הגדירה כראוי את המידע המבוקש.

החלטות אלה אינן מבטלות את הלכת בית המשפט העליון ואינן יוצרות זכות קבועה לצו. הן מלמדות שהניסוח, התשתית העובדתית, זכות הטיעון של המשתמש ועמדת הגוף המחזיק במידע עשויים להשפיע מאוד על התוצאה.

 מה הצו יכול להשיג ומה לא

צו עשוי להוביל לפרטי רישום, למספר טלפון, לדוא״ל או לכתובת IP. הוא אינו מבטיח שהפרטים אמיתיים, עדכניים או שייכים לכותב. משתמש יכול להזין פרטים בדויים, להשתמש במספר של אדם אחר או להתחבר מרשת משותפת. לעיתים המידע כבר אינו נשמר, במיוחד כאשר החשבון או הפרסום ישנים.

לכן הצלחת ההליך אינה נמדדת רק בשאלה אם ניתן צו. השאלה המעשית היא אם הנתון שיופק יקדם את הזיהוי ויתחבר לראיות נוספות. לפני הפנייה לבית המשפט כדאי לבצע בדיקת היתכנות לחשיפת מפרסם אנונימי ולבחון אם העלות, הזמן והסיכוי מצדיקים את ההליך.

צו לחשיפת זהות גולש אנונימי אינו הליך טכני ואינו מובטח. בקשה טובה מחברת בין עילת תביעה ממשית, חשבון המזוהה במדויק, מחזיק מידע נכון ונתונים מוגדרים שעשויים להוביל לאדם. גם לאחר קבלת הצו עשויים להידרש שלבים נוספים וראיות משלימות. לכן נכון לתכנן מראש את מלוא שרשרת הזיהוי ולא להסתפק בדרישה כללית לחשוף את החשבון.