מנהל קבוצת Facebook או WhatsApp אינו אחראי אוטומטית לכל דבר שחבר אחר מפרסם. בדרך כלל אין לצפות ממנו לקרוא מראש כל פוסט או הודעה, ובקבוצה שבה התוכן עולה ללא אישור מוקדם הוא גם אינו המפרסם המקורי.
התמונה עשויה להשתנות לאחר שהמנהל יודע על פרסום חמור, יכול לפעול ובכל זאת מאפשר לו להישאר או לחזור. חומרת התוכן, איכות הפנייה, יכולת השליטה ומשך המחדל משפיעים על הסיכון. אם המנהל מאשר תוכן מראש, משתף אותו או תומך בו, החשיפה רחבה יותר.
"לא אני כתבתי - טענה חשובה, אך לא תמיד מספיקה
נניח שחבר בקבוצת שכונה מאשים בעל עסק בגניבה. המנהל לא ניסח את הפוסט ולא ידע שיופיע. לאחר מכן בעל העסק שולח לו צילום, מסביר שהטענה שקרית ומבקש להסירה, אך ההאשמה חוזרת והמנהל אינו מגיב.
יש להפריד בין העלאת הפרסום לבין מה שקורה לאחריה. התואר „מנהל” אינו הופך אדם לכותב או למאשר. לעומת זאת, ידיעה ממשית, שליטה והימנעות מפעולה עשויות לתמוך בטענה שהמנהל סייע לפרסום, אשרר אותו או התרשל. הכול נבחן לפי נסיבות המקרה.
מה כבר נקבע בפסיקה?
ברע״א 8562/16 הכט נ׳ לבנה דן בית המשפט העליון באתר שבו הייתה שליטה בסינון התוכן לפני פרסומו. נקבע כי בנסיבות כאלה ניתן לכאורה לבסס אחריות של מסייע לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין. עם זאת, העליון הדגיש שאינו קובע כללים כלליים לאחריות מפעילי אתרים לתוכן צדדים שלישיים, והבחין בין בקרה מוקדמת לבין פוסטים שאינם מסוננים מראש.
בת״א 44827-10-21 אבישר נ׳ דואק דחה בית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד מנהל קבוצת Facebook. לא הוכחו ידיעתו או פנייה אליו, ובקבוצה פתוחה ללא בקרה מוקדמת אין לצפות מהמנהל לעמוד תמיד על המשמר. עם זאת, הימנעות מהסרה לאחר פנייה עשויה, בנסיבות מתאימות, לתמוך בטענת אשרור.
בת״א 49461-12-23 ות״א 56979-11-23 בן שמעון נ׳ תמיר ואח׳ חייב בית משפט השלום בתל אביב שלושה מנהלי קבוצות WhatsApp בסכומים של 20,000, 40,000 ו־30,000 ש״ח. שם פורסמו האשמות חמורות וגידופים שוב ושוב; המנהלים ידעו שהנפגע דורש את הפסקתם ויכלו להתערב. אחד מהם מחק הודעות, אך הגביל את המשך הכתיבה רק לאחר פרסומים חוזרים רבים.
זהו פסק דין של ערכאה דיונית מיולי 2026, המבוסס על עובדות חריגות, ולא הלכה גורפת של העליון. הוא ממחיש שמחיקה נקודתית עלולה שלא להספיק כאשר אותו אדם ממשיך בפרסומים חמורים.
"הודעה והסרה” אינה כפתור משפטי אוטומטי
„הודעה והסרה” מתארת גישה שהתפתחה בפסיקה: לפני הודעה קשה לעיתים לייחס למנהל ידיעה על תוכן שעלה ללא אישורו; לאחר פנייה ברורה בוחנים מה ידע, מה יכול היה לעשות וכיצד הגיב. זו אינה חסינות סטטוטורית, ואין כלל שכל טענה ל„לשון הרע” מחייבת מחיקה מיידית.
ייחוס עבירה ללא בסיס עשוי להצדיק תגובה מהירה יותר מביקורת צרכנית או ממחלוקת מורכבת. מנהל אינו אמור לנהל משפט בקבוצה, אך גם אינו רשאי לעצום עיניים מול פגיעה מובהקת ומתמשכת. זמן הבדיקה הסביר תלוי בחומרה, בקצב ההתפשטות ובאפשרות לצעד זמני ומידתי.
כיצד מנהל קבוצה צריך להגיב לפנייה?
ראשית, לא להתעלם וגם לא לפרסם מחדש את הטענה בשם „בירור”. נכון לשמור את הפוסט והפנייה, לזהות מה נטען כלשון הרע ולבדוק את ההקשר. כשהפגיעה ברורה או מתפשטת במהירות, אפשר לשקול הסרה זמנית או עצירת הכתיבה עד לבדיקה, לפי הכלים הזמינים.
אם אותו חבר חוזר על ההאשמות, מחיקה בלבד אינה תמיד פתרון; אזהרה, הגבלה או הוצאה מהקבוצה עשויות להתאים. במחלוקת שאינה חד־משמעית ניתן לבקש הבהרה ולקבל ייעוץ. חשוב לתעד מה נעשה ומתי. כללי קבוצה מסייעים, אך „האחריות על הכותבים בלבד” אינו מעניק חסינות.
מנהל שמוסיף „הכול נכון”, משתף צילום של הפוסט או מבליט אותו בפרסום חדש אינו רק נמנע מהסרה. הוא עלול להפוך למפרסם עצמאי.
ומה צריך לעשות מי שנפגע?
לפני בקשת מחיקה כדאי לשמור צילום מלא הכולל את שם הקבוצה, המפרסם, המועד וההודעות הסמוכות. לאחר מכן פונים בכתב למנהלים, מצרפים קישור או צילום, מסבירים מה שקרי או פוגעני ומבקשים הסרה, עצירת פרסומים חוזרים או שמירת מידע.
פנייה כללית כמו „מכפישים אותי” מקשה להוכיח מה הובא לידיעת המנהל. יש לשמור גם את תשובתו ואת הפעולות שנקט, ולא להפיץ את הצילום לקבוצות אחרות בשם התיעוד.
פייסבוק וואטסטפ: אותו מבחן, יכולות שונות
העקרונות דומים, אך המבנה הטכנולוגי חשוב. ב־Facebook עשויה להיות בקרה מוקדמת על פוסטים, ואילו ב־WhatsApp השיחה מתנהלת לרוב בזמן אמת. אפשרויות המחיקה וההגבלה משתנות לפי הפלטפורמה וההרשאות.
לכן נבחנת היכולת בפועל: האם המנהל אישר מראש, יכול היה להסיר לאחר מכן או להגביל את הכותב, והאם פעולתו עצרה את הפגיעה. להרחבה: לשון הרע בקבוצת WhatsApp
האחריות אינה מתחילה ונגמרת בתווית „Admin”. המבחן בוחן מעורבות, ידיעה, חומרה, שליטה ותגובה. אין חובה כללית לנטר כל הודעה מראש, אך לאחר פנייה מפורטת ובמקרה של פגיעה ברורה וחוזרת, שתיקה עלולה ליצור סיכון משפטי ממשי.
למנהל מומלץ לפעול במהירות ובשיקול דעת ולתעד את החלטותיו. לנפגע מומלץ לשמר ראיות ולשלוח דרישה ממוקדת. ככל שהאירוע חמור ומהיר יותר, חשוב לקבל ייעוץ לפני שהתגובה עצמה מחריפה אותו.