אפשר לשאת באחריות גם בלי לכתוב את הפרסום המקורי. שיתוף פוסט או העברת הודעה לקהל נוסף עשויים להיות ״פרסום״ נפרד. הטענה ״רק העברתי״ אינה הגנה.
לעומת זאת, בית המשפט העליון קבע כי Like בפייסבוק אינו נחשב ככלל לפרסום של הפוסט עצמו. ההבחנה נובעת מתפקוד הפעולה: Share יוצר עותק ומרחיב במכוון את הקהל, ואילו Like מבטא בעיקר רגש והפצתו האפשרית תלויה באלגוריתם. גם לאחר שנקבע שהיה פרסום, עדיין בודקים אם התוכן הוא לשון הרע, אם חלה הגנה ומהו הסעד המתאים.
פוסט אחד וארבע פעולות שונות
נניח שפורסם בפייסבוק כי קבלן ״גונב מקדמות ונעלם״. מאיה משתפת את הפוסט לעוקביה בלי להוסיף מילה; רון שולח צילום שלו לקבוצת WhatsApp; דנה מסמנת Like; וליאור מגיב: ״בדקתי, הכול נכון״.
אין להתייחס לארבעתם כמקשה אחת. מאיה ורון חשפו את ההאשמה לאנשים חדשים; דנה הביעה תגובה בכפתור שנדון בפסיקה; וליאור פרסם משפט עצמאי המאשר את הטענה. לכל פעולה קהל והגנות משלה.
ההלכה: Share כן, Like לא ככלל
ברע״א 1239/19 שאול נ׳ ניידלי דן בית המשפט העליון בפרסומים פוגעניים שמשתמשים אחרים העלו לפייסבוק. נקבע כי Share הוא ״פרסום״ לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. השיתוף יוצר מעין עותק של הפוסט ומציג אותו לחברי המשתף, שחלקם אולי לא נחשפו למקור. כך הוא יכול לתרום להפיכת הפרסום לוויראלי.
לעומת זאת, Like וסימני תחושה דומים אינם יוצרים בדרך כלל עותק של הדברים. הפצה נוספת, אם נוצרת, היא תוצאה עקיפה התלויה באלגוריתם. העליון סבר שהפיכת כל הבעת רגש לפרסום תיצור אפקט מצנן בלתי רצוי על השיח ברשת.
הקביעה אינה אומרת שכל Share מטיל אחריות או שכל Like חסין. הפוסט המשותף צריך להיות לשון הרע, וההלכה ניתנה לפי מאפייני פייסבוק. Repost, תגובת אימוג׳י או פעולה שמפיצה לקהל חדש נבחנים לפי תפקודם והמסר שנוצר. להרחבה: האם הכללים משתנים בין פייסבוק, אינסטגרם ו־TikTok?
Forward, צילום מסך וקישור
העברת הודעה ב־WhatsApp, בדוא״ל או בהודעה פרטית עשויה להיות פרסום אם היא מביאה את התוכן לאדם נוסף מלבד הנפגע. כך גם העתקת טקסט או שליחת צילום מסך. ציון שם הכותב המקורי אינו משנה זאת. ראו: לשון הרע בקבוצת WhatsApp
שליחת קישור בלבד מורכבת יותר. הקישור מפנה את תשומת הלב לפרסום, אך אינו בהכרח יוצר עותק שלו, והקורא צריך ללחוץ כדי להיחשף. פסק הדין בעניין שאול דן בהבחנה זו במסגרת משפט משווה אך לא הכריע כלל ישראלי גורף ביחס לכל קישור. אם לצד הקישור נכתב ״זה נוכל, היזהרו ממנו״, הכיתוב עצמו הוא פרסום שיש לבחון בנפרד.
גם היקף ההפצה משנה. Forward ללקוח מרכזי או למעסיק עלול לגרום פגיעה ממוקדת, אף שנשלח לאדם יחיד. שיתוף לקהל גדול עשוי להגדיל את הנזק. עצם קיום הפרסום וגובה הפיצוי הן שאלות שונות.
״ציינתי את המקור״ אינו פטור
מי שחוזר על האשמה אינו מוכיח את אמיתותה בכך שהראה שמישהו אחר אמר אותה קודם. אם השיתוף מייחס לאדם מרמה, למשל, הגנת אמת הפרסום עוסקת באמיתות המרמה — לא רק בעובדה שהפוסט המקורי קיים.
סעיף 19(1) מאפשר לבית המשפט להקל בפיצוי כאשר הפרסום היה חזרה על דבר שכבר נאמר והמפרסם ציין את מקורו. זו הקלה אפשרית, לא הגנה מפני אחריות. משמעותה תלויה בתרומת השיתוף: שיתוף שולי עשוי להיבחן אחרת משיתוף שהפיץ את הטענה לקהל עצום או הוסיף לה אמינות.
למשתף עומדות ההגנות הרגילות. סעיף 14 דורש אמת ועניין ציבורי; סעיף 15 עשוי להגן על פרסום בתום לב בנסיבות המנויות בו. שיתוף שנועד באופן ברור לגנות או להכחיש לשון הרע קודמת עשוי להתאים לסעיף 15(10). לכן מי שמשתף לצורך ביקורת צריך להבהיר היטב שהוא מסתייג, ולא להשאיר לקורא מסר עמום של תמיכה. ראו: אמת בפרסום ו־הגנת תום הלב
האם נכון לתבוע כל מי ששיתף?
העליון הכיר בחשש מתביעה בררנית נגד אחד מתוך מאות משתפים. בפסק הדין נאמר כי בהיעדר נסיבות חריגות, ברירת המחדל היא לתבוע תחילה את המפרסם המקורי, שחולל את הפגיעה ויכול להסיר את הפוסט. בחירה במשתף מסוים עשויה להיות מוצדקת, למשל אם המקור אנונימי, המשתף הוסיף לשון הרע משלו או שהשיתוף שלו זכה לחשיפה חריגה.
לכן לא תמיד כדאי לצרף כל שם שברשימת השיתופים. נכון למפות מי כתב, מי הפיץ, מה הוסיף ומה הייתה תפוצתו. תביעה רחבה ובלתי מוסברת עלולה לעורר טענה לשימוש לרעה בהליך.
מה מתעדים ומה עושים לאחר שיתוף
יש לשמור את הפרסום המקורי ואת השיתוף בנפרד: כתובת, שם החשבון, תאריך, הכיתוב שנוסף, הקהל ונתוני צפיות או שיתופים. ב־Forward שומרים גם את השיחה, פרטי הנמענים וההקשר. צילום מסך חתוך שאינו מראה מי פרסם ולמי עלול להיות ראיה חלקית.
מי ששיתף תוכן בעייתי צריך להפסיק את הפצתו, לשמור עותק נאמן לצורך ייעוץ ולבחון הסרה, תיקון או הבהרה. סעיף 19(4) מאפשר להתחשב בצעדים להפסקת ההפצה ובהתנצלות או תיקון. מחיקה אינה מבטלת פרסום שכבר נקרא, אך עשויה לצמצם נזק. לנפגע מומלץ לתעד לפני דרישת מחיקה: מה עושים ב־24 השעות הראשונות?
הקו המבחין אינו מי לחץ על כפתור ומי כתב את המשפט הראשון, אלא מה הפעולה עשתה. Share, Forward ושליחת צילום מסך עשויים ליצור חשיפה חדשה ולכן להיחשב פרסום; Like בפייסבוק אינו פרסום ככלל. תגובה או תוספת של המשתף יכולות ליצור לשון הרע עצמאית.
האחריות הסופית תלויה בתוכן, בקהל, במטרה ובהגנות. לנפגע חשוב למפות את שרשרת ההפצה; למשתף חשוב להבין שייחוס הדברים למקור אחר אינו תחליף לבדיקה משפטית.