בית משפט השלום ברחובות הכריע בתיק שעסק בשאלה האם הסרת אדם מקבוצת וואטסאפ נחשבת לפרסום לשון הרע?,
התיק נפתח לאחר שהתובע טען כי הוא ובת זוגו הוסרו מקבוצת וואטסאפ של קבוצת ספינינג בה הם משתתפים על ידי הנתבעת שסייעה בניהול הקבוצה, התובע טען כי ההסרה בוצעה שלא כדין ועל רקע מחלוקת עם חלק מחברי הקבוצה ושהמעשה פוגע במוניטין שלו.

מתי מדובר בלשון הרע כשמסירים חברים מקבוצות וואטסאפ?

הנתבעת טענה מנגד כי מדובר בתביעה שאין לה עילת לשון הרע וכי פעולת ההסרה אינה מהווה “פרסום” או לשון הרע, השופט ישראל פת קבע כי לא הוכח כל ביטוי שלילי, לא במפורש ולא בין השורות וכי הסרת אדם מהקבוצה אינה מהווה פרסום לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, השופט הדגיש כי המבחן הוא אובייקטיבי: יש לבחון אם אדם סביר היה רואה בפעולה פגיעה בשמו הטוב של התובע. במקרה זה, לא היה כל חוט מקשר בין פעולת ההוצאה מהקבוצה לבין גינוי או ביזוי, ואין בה הודעה בכתב, בעל פה או בכל אמצעי אחר שניתן להציגו.

מה נחשב לפרסום לשון הרע ברשת חברתית?

פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין פרסום אקטיבי לבין פעולות טכניות ברשתות החברתיות, דוגמה לכך היא הלכה קודמת שבה “לייק” ברשת חברתית לא נחשב לפרסום לשון הרע, גם אם הוא תומך בפרסום קיים, שכן אין לו הדהוד לקהל חדש. בהתאם לכך, ההסרה מהקבוצה לא מהווה פרסום פסיבי או אקטיבי.

התנהלות מנהלי קבוצות וחברי קבוצות

פסק הדין מהווה הבהרה חשובה לגבי הגבולות של זכויות ברשתות חברתיות: פעולות טכניות שאינן מלוות בפרסום אקטיבי אינן יכולות להקים עילת תביעה ללשון הרע. עם זאת, יש לזכור כי מנהלי קבוצות מחויבים לפעול בתום לב, והוצאת חברים מהקבוצה צריכה להתבצע בהתאם לכללים שהוסכמו בקבוצה או בהנחיות מנהליות קיימות. פעולות אלו חייבות להיעשות בזהירות כדי למנוע פגיעה מיותרת בחברי הקבוצה, אך אין הן מהוות פרסום או שיימינג בפני עצמן.

בסופו של דבר, נקבע שהתביעה תסולק על הסף והתובע יישא בשכר טרחת ב”כ הנתבעת ובהוצאות הקשורות. פסק הדין נותן מענה ברור לנושא שמעסיק רבים ברשתות החברתיות: לא כל פעולה טכנית, כגון הסרה מקבוצת וואטסאפ, יכולה להיחשב לשון הרע. חשוב להכיר את הגבולות המשפטיים והזכויות של המשתמשים כדי לנהל את הקבוצות בצורה חוקית ולמנוע תביעות מיותרות.