קרדיט לצלם אינו בהכרח רישיון שימוש בתמונה

נתתי קרדיט לצלם – האם זה מספיק כדי להשתמש בתמונה?

העובדה שנתתם קרדיט לצלם או ליוצר אינה נותנת לכם כשלעצמה רשות להשתמש בתמונה.

בדיני זכויות יוצרים צריך להפריד בין שתי שאלות שונות: האם מותר לכם לעשות שימוש ביצירה, והאם נתתם ליוצר ייחוס מתאים. הרשות להשתמש בתמונה קשורה לזכות היוצרים הכלכלית ולרישיון שניתן לכם, ואילו הקרדיט קשור בעיקר לזכות המוסרית של היוצר.

לכן יכול להיות מצב שבו נתתם קרדיט מלא – ובכל זאת השימוש בתמונה נעשה ללא רשות. מנגד, יכול להיות שקיבלתם רישיון להשתמש בתמונה, אבל לא נתתם קרדיט במקום שבו היה ראוי לעשות זאת.

קרדיט ורשות שימוש הם לא אותו דבר

נניח שמצאתם באינסטגרם תמונה שמתאימה בדיוק לפוסט של העסק. הורדתם אותה, העליתם לעמוד שלכם וכתבתם מתחת: “צילום: ישראל ישראלי”.

מבחינת הקרדיט עשיתם צעד חשוב, אבל עדיין נשארת השאלה המרכזית: מי נתן לכם רשות להעתיק את התמונה ולהעלות אותה מחדש?

חוק זכות יוצרים מעניק לבעל הזכות ביצירה זכויות בלעדיות לבצע בה פעולות מסוימות, ובהן, בהתאם לסוג היצירה והנסיבות, העתקה, פרסום והעמדה לרשות הציבור. עצם ציון שמו של היוצר אינו מחליף רישיון ואינו הופך שימוש שלא הותר לשימוש מותר.

במילים פשוטות: קרדיט עונה על השאלה “מי יצר?”, לא על השאלה “האם מותר לי להשתמש?”

אז למה בכלל צריך לתת קרדיט?

לצד זכות היוצרים הכלכלית קיימת ליוצר גם זכות מוסרית.

הזכות המוסרית כוללת, בין היתר, את זכותו של היוצר ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין. היא נפרדת מהבעלות בזכות היוצרים ויכולה להישאר אצל היוצר גם כאשר הזכויות הכלכליות ביצירה נמצאות בידי גורם אחר.

לכן, כאשר השימוש בתמונה נעשה ברשות, עדיין צריך לבדוק אם קיימת גם חובה לתת קרדיט וכיצד נכון לתת אותו. לפעמים הדבר נובע מהחוק, לפעמים מתנאי הרישיון, ולעיתים גם מההסכם שבין הצדדים.

חשוב גם לא להפוך את הכלל לאוטומטי: החוק אינו קובע שכל יצירה בכל שימוש חייבת לשאת תמיד קרדיט באותו גודל ובאותו מקום. המבחן הוא היקף ומידה הראויים בנסיבות העניין, ולכן סוג השימוש, המקובל בתחום ותנאי ההתקשרות יכולים להיות רלוונטיים.

קיבלתי רשות מהצלם אבל שכחתי לתת קרדיט

גם זה מצב שצריך לבדוק בנפרד.

אם הצלם נתן לכם רישיון להשתמש בתמונה, ייתכן שאין הפרה של הזכות הכלכלית ביחס לשימוש שנכלל ברישיון. אבל אם לא ניתן ייחוס במקום שבו היה ראוי לתת אותו, יכולה להתעורר טענה לפגיעה בזכות המוסרית.

אם ההסכמה קבעה במפורש שהשימוש מותר בכפוף לציון שם הצלם, הקרדיט הוא גם חלק מתנאי הרישיון. לכן כדאי לשמור את ההסכמה בכתב ולבדוק את היקפה: פלטפורמות, תקופה, מטרה ודרישות קרדיט.

ואם הצלם כתב "אפשר לשתף עם קרדיט"?

כאן כבר הקרדיט עשוי להיות חלק מהרישיון.

אם בעל הזכויות פרסם באופן ברור כי הוא מאפשר שימוש מסוים בתמונה בתנאי שיינתן קרדיט, צריך לבחון את נוסח ההרשאה ואת היקפה. “אפשר לשתף” אינו בהכרח זהה לרשות להשתמש בתמונה בקמפיין ממומן, באתר מסחרי, על מוצר או בפרסום של חברה אחרת.

אותו עיקרון קיים גם ברישיונות Creative Commons: השימוש מותר מכוח הרישיון ובכפוף לתנאיו, ולעיתים מתן ייחוס הוא אחד מהם. הקרדיט הוא חלק מתנאי השימוש, לא תחליף לרישיון.

מצאתי את התמונה בגוגל. למי בכלל מבקשים רשות?

גוגל הוא מנוע חיפוש, לא בעל הזכויות בכל התמונות שמופיעות בתוצאות.

לפני שימוש בתמונה כדאי לנסות להגיע למקור המקורי שלה ולבדוק מי הצלם או בעל הזכויות, האם התמונה מוצעת ברישיון, ומהם תנאי השימוש.

גם העובדה שהתמונה הופיעה באתר אחר אינה מוכיחה שהוא רשאי לתת לכם רשות להשתמש בה. לכן, במיוחד בשימוש מסחרי, עדיף להסתמך על מקור שבו תנאי הרישיון ברורים ולשמור תיעוד שלהם.

האם יש מקרים שבהם לא צריך לבקש רשות?

כן, אבל לא בגלל שנתתם קרדיט.

חוק זכות יוצרים כולל שימושים מותרים, ובהם שימוש הוגן במקרים המתאימים. שימוש הוגן נבחן לפי מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה, היקף השימוש והשפעתו על ערך היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

לכן שימוש לצורך ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי או הבאת מובאות עשוי במקרים מסוימים להיעשות גם ללא רישיון, אך אין פטור אוטומטי רק משום שהמשתמש נתן קרדיט.

יכולים להיות גם מצבים אחרים שבהם השימוש מותר – למשל כאשר תקופת ההגנה הסתיימה, כאשר היצירה הועמדה לשימוש ברישיון מתאים, או בהסדרים מיוחדים שקבועים בחוק. בכל אחד מהמקרים צריך לזהות את הבסיס המשפטי לשימוש ולא להניח שציון המקור לבדו מספיק.

"אבל לא התכוונתי לגנוב, אפילו כתבתי מי הצלם"

מתן קרדיט יכול להיות רלוונטי לנסיבות, אבל הוא אינו מוחק שימוש בלתי מורשה.

בית המשפט רשאי לשקול בין היתר את היקף ההפרה, משכה, חומרתה ותום לבו של המשתמש. החוק מאפשר במקרים המתאימים פיצויים ללא הוכחת נזק עד לתקרה הקבועה בו, אך זו אינה זכאות אוטומטית לסכום המקסימלי וקיימים גם סייגים.

לכן עצם הטענה “אבל נתתי קרדיט” אינה בהכרח תשובה לדרישה בגין שימוש ללא רשות.

קיבלתי מכתב התראה למרות שנתתי קרדיט. מה לבדוק?

שמרו את כתובת המקור, צילום המסך, הרישיון, החשבונית או ההתכתבות הרלוונטית. לאחר מכן בדקו מי טוען לבעלות בזכויות, מה מקור הזכות, איזה שימוש נעשה והאם חרג מהרישיון.

גם להסרה מהירה עשויה להיות משמעות, אבל לא כדאי למהר להודות בהפרה לפני שבודקים את התמונה המשפטית המלאה.

במקרים מסוימים יתברר שלא הייתה רשות לשימוש; במקרים אחרים יימצא רישיון, תעלה שאלה לגבי היקפו, או שתידרש בדיקה של שימוש מותר או של זהות בעל הזכויות.

הכלל שכדאי לזכור הוא פשוט: קרדיט אינו רישיון.

לפני שמשתמשים בתמונה, טקסט, סרטון או יצירה אחרת שמישהו אחר יצר, צריך לבדוק קודם מה מאפשר את השימוש. אם קיים רישיון, צריך לבדוק את היקפו ואת התנאים שלו. אם מסתמכים על שימוש מותר, צריך לבחון אם התנאים המשפטיים אכן מתקיימים.

אחרי שבודקים שהשימוש עצמו מותר, בודקים גם את שאלת הקרדיט: האם צריך לציין את שם היוצר, באיזה אופן ומה קובע הרישיון.

הפרדה בין שתי השאלות האלה יכולה למנוע הרבה מהמחלוקות הנפוצות בזכויות יוצרים באינטרנט.

התוכן נועד לספק מידע כללי, אינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני ואין בו המלצה לנקיטת פעולה כלשהי,
אין באמור לעיל בכדי להיות ייעוץ משפטי,
לייעוץ ועזרה משפטית צרו קשר.

תפריט נגישות