האם דרך חשיפת פרופיל אנונימי בפייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק דומה?

התשובה בקצרה לא. העקרונות דומים, אך דרך החשיפה אינה זהה בפייסבוק, באינסטגרם וב־טיקטוק. בכל המקרים צריך לשמר את הפרסום, לזהות במדויק את החשבון, להראות עילת תביעה לכאורה ולבקש מידע ממוקד. אולם זהות החברה המחזיקה במידע, סוגי המזהים, הנתונים שנאספו, מדיניות השמירה והמסגרת שבה ניתן לדרוש אותם משתנים מפלטפורמה לפלטפורמה.

פייסבוק ואינסטגרם פועלות במערכת של מטא, אך חשבון בפייסבוק אינו חשבון אינסטגרם, וקישור לפרסום בשירות אחד אינו מזהה בהכרח את החשבון בשירות האחר. טיקטוק מופעלת במערך תאגידי וטכנולוגי נפרד. לכן אין ״צו לרשתות חברתיות״ שמתאים אוטומטית לכולן.

אותה שאלה משפטית, שרשרת זיהוי שונה

מבחינת הנפגע, השאלה נראית פשוטה: מי כתב את הפרסום? מבחינה ראייתית יש כמה שאלות נפרדות. תחילה צריך לזהות את החשבון שפרסם; לאחר מכן לברר אילו פרטים מקשרים את החשבון למשתמש; ולבסוף לבדוק אם אותו משתמש הוא האדם שיצר את הפרסום המסוים.

בכל פלטפורמה השרשרת יכולה להיראות אחרת. חשבון עשוי להירשם באמצעות דוא״ל, מספר טלפון או אמצעי התחברות אחר. נתון טכני עשוי להוביל לספק אינטרנט, למכשיר משותף או לאדם שפרטיו שימשו ברישום אך לא כתב בעצמו. משום כך גם קבלת מידע מהפלטפורמה אינה בהכרח זיהוי סופי. [כתובת IP היא לעיתים רק שלב ביניים]

פייסבוק ואינסטגרם: אותה קבוצת חברות, חשבונות שונים

מטא מפעילה את פייסבוק ואת אינסטגרם, ולכן קיימת קרבה תאגידית וטכנולוגית. עדיין צריך לציין בצו ובפנייה את השירות המדויק, את החשבון הרלוונטי ואת המידע המבוקש ביחס אליו. שם תצוגה בפייסבוק, שם משתמש באינסטגרם וקישור ל־Reel אינם מזהים חלופיים לאותו דבר.

בפייסבוק חשוב לשמור את כתובת הפרופיל או הדף, את ה־URL של הפוסט ואת המזהה המספרי אם הוא זמין. באינסטגרם יש לשמור את כתובת הפרופיל, שם המשתמש המדויק והקישור הישיר לפוסט, ל־Reel או לתגובה. שמות משתמש ותכנים יכולים להשתנות, ולכן צילום מסך ללא קישור עלול שלא להספיק כדי לאתר את הרשומה הנכונה.

גם כאשר חשבונות בפייסבוק ובאינסטגרם נראים קשורים אותה תמונה, אותו שם או פרסומים זהים, אין להניח שהם מופעלים בידי אותו אדם. יש לבסס את הקשר ולאפשר לנתונים לאמת או להפריך אותו. 

טיקטוק: פלטפורמה אחרת, מחזיק מידע אחר

טיקטוק אינה חלק ממטא. יש לה מדיניות משלה, מערכות זיהוי משלה וישויות משפטיות שעשויות להשתנות לפי אזור המשתמש וסוג הבקשה. לכן נוסח שהופנה ל־מטא אינו ניתן להעתקה ולהחלפת שם החברה בלבד.

העמוד, הסרטון והתגובה בטיקטוק צריכים להיות מזוהים בקישורים ישירים ובשם המשתמש כפי שהופיע בזמן התיעוד. רצוי לשמור גם את תצוגת הפרופיל המלאה, מועד הפרסום וההקשר שבו הופיע. סרטון יכול להימחק בעוד שיתוף או צילום מסך שלו ממשיכים להסתובב, ולכן צריך להפריד בין החשבון המקורי לבין חשבונות שהעלו אותו מחדש.

טיקטוק מפרסמת הנחיות לבקשות מידע של רשויות אכיפה. ההנחיות מדגישות, בין היתר, זיהוי מדויק של החשבון, הפניית הבקשה לישות המתאימה, ציון המקור המשפטי והימנעות מדרישות גורפות ל״כל המידע״. הנחיות אלה אינן מעניקות לאדם פרטי זכות לקבל מידע ואינן מחליפות צו מתאים בהליך אזרחי, אך הן ממחישות מדוע בקשה צריכה להיות מותאמת לפלטפורמה.

לא כל פלטפורמה שומרת אותו מידע

המונח BSI, פרטי משתמש בסיסיים, אינו חבילת מידע אחידה שקיימת תמיד. ייתכן שבחשבון מסוים נשמרו שם, דוא״ל, טלפון, מועד פתיחה או נתוני התחברות; ייתכן שחלק מהשדות לא נמסרו, שונו או אינם זמינים עוד. מידע על תוכן הודעות פרטיות שונה במהותו מנתוני רישום ונתוני התחברות, ועלול להיות כפוף להגבלות מחמירות יותר.

גם טווחי השמירה אינם בהכרח זהים או גלויים. מחיקת חשבון, חלוף זמן ושינוי מדיניות יכולים להשפיע על מה שניתן להפיק. פנייה לשימור מידע אינה צו מסירה, אך במקרים מתאימים היא עשויה למנוע אובדן נתונים עד לבירור ההליך. לכן חשוב לפעול במהירות כאשר מדובר בפרופיל אנונימי

הצו צריך לענות על שאלה מוגדרת

בקשה טובה אינה מתחילה בשם הפלטפורמה אלא בפער הראייתי. אם חסר דוא״ל או טלפון ששימשו לפתיחת החשבון, יש להסביר מדוע הם עשויים לקדם זיהוי. אם מבוקשת כתובת IP, יש להגדיר את המועד הרלוונטי ולהבין שייתכן שיידרש שלב נוסף מול ספק גישה. אם קיים חשוד, אפשר לבחון האם דרוש מידע מצומצם לאימות זיקה ולא חשיפה רחבה של אדם בלתי ידוע.

היקף הצו צריך להתאים לעילה ולחשבון. בקשה אחת שמתייחסת באופן כללי ל״פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק״ בלי לזהות חשבונות, פרסומים ומחזיקי מידע עלולה להיחשב בלתי ממוקדת. בנוסף, צו של בית משפט בישראל אינו מבטיח ביצוע אוטומטי בידי חברה זרה; יש לבחון את הישות הנכונה, דרך ההמצאה, הדין החל והאופן שבו החברה מטפלת בצווים זרים.

הלכת *רמי מור* מוסיפה את הקושי הישראלי: אין מסלול כללי ואוטומטי לחשיפת כל גולש אנונימי. החלטות מאוחרות דנו בנסיבות ממוקדות, אך אין להסיק מהצלחה מול פלטפורמה אחת שההליך יתקבל באותה צורה מול אחרת. 

גם לאחר המסירה נדרשת הוכחת זהות

נניח שהפלטפורמה מסרה מספר טלפון או כתובת IP. עדיין יש לבדוק למי הם שייכים במועד הרלוונטי, מי השתמש בחשבון והאם אותו אדם כתב את הפרסום. חשבון יכול להיות משותף, פרוץ או מופעל עבור אדם אחר. לעיתים נתון אחד יספיק יחד עם ראיות חיצוניות; לעיתים נדרש חיבור בין כמה מקורות.

לכן ההשוואה הנכונה אינה ״באיזו רשת קל יותר לחשוף״, אלא האם קיימת שרשרת ראייתית מעשית מהפרסום עד לאדם. סוג הפלטפורמה הוא רכיב חשוב בשרשרת, לא התשובה כולה.

חשיפת פרופיל פיקטיבי בפייסבוק, באינסטגרם או בטיקטוק נשענת על אותם עקרונות של עילה, מידתיות וזיהוי מדויק, אך אינה מתבצעת באותו מסלול טכני או משפטי. יש להתאים את התיעוד, הנתונים המבוקשים, זהות המשיבה ושרשרת הזיהוי לכל שירות בנפרד ולא להשתמש בצו גנרי לכל הרשתות.