ביקורת שלילית בגוגל אינה הופכת אוטומטית ללשון הרע. ללקוח מותר לתאר חוויה אמיתית ולהביע עליה דעה שלילית, גם אם בעל העסק סבור שהביקורת אינה הוגנת. עם זאת, ביקורת הכוללת עובדות כוזבות, האשמות חמורות או מצג מטעה כאילו המפרסם קיבל שירות שמעולם לא קיבל, עלולה ליצור חשיפה משפטית. גם דירוג של כוכב אחד ללא מילה אחת
ביקורת שלילית בגוגל ולשון הרע Read More »
לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, הגנת אמת בפרסום מתקיימת רק כאשר המפרסם מוכיח שני תנאים מצטברים: שהדבר שפורסם היה אמת, ושהיה בפרסום עניין ציבורי. העובדה שמידע נכון או שמישהו מאמין בכנות שהוא נכון אינה מספיקה לבדה. צריך גם להוכיח את האמת בבית המשפט ולהראות שלציבור הייתה תועלת ממשית בפרסום. אחת התגובות השכיחות למכתב
אמת בפרסום בלשון הרע – התנאים להגנה לפי החוק Read More »
חוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם בלי שהתובע יוכיח הפסד כספי בסכום מדויק. בחוק נקבע סכום בסיסי של עד 50,000 ש״ח, המתעדכן לפי מדד המחירים לצרכן, ועד כפל הסכום אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. אלה תקרות ולא סכומים אוטומטיים: בית המשפט קובע את הפיצוי לפי חומרת הדברים, היקף החשיפה, נסיבות
פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע – כמה באמת אפשר לקבל? Read More »
לאחר פרסום שעלול להיחשב לשון הרע, הפעולה הראשונה היא לשמור את הפרסום המלא ואת ההקשר שלו לפני שפונים למפרסם. לאחר מכן בודקים מי נחשף, מה הנזק שנגרם ואילו הגנות עשויות לחול, ורק אז מחליטים אם לדרוש הסרה, לשלוח מכתב התראה או לנקוט הליך משפטי. גיליתם פוסט משמיץ, הודעה בקבוצת WhatsApp או ביקורת כוזבת על העסק.
פרסמו עליכם לשון הרע – מה עושים ב־24 השעות הראשונות? Read More »
גם אם אתם חושדים באדם מסוים, עדיין צריך להוכיח שהוא קשור לחשבון ולפרסום. החשד עשוי לשנות את אופי ההליך: במקום בקשה כללית לגלות אדם לא ידוע, ייתכן שניתן לבקש מידע ממוקד שנועד לאשר או להפריך זיקה בין חשוד מסוים לבין החשבון. אולם אין כלל שלפיו די לציין שם של חשוד כדי לעקוף את הקושי שנקבע
אני חושד מי עומד מאחורי הפרופיל הפיקטיבי – האם עדיין צריך הליך חשיפה? Read More »
