עורך דין לשון הרע בוחן לא רק אם הפרסום פוגע, אלא אם הוא מקים עילה משפטית, אילו ראיות קיימות, אילו הגנות צפויות ומהו הסעד המעשי שמתאים למקרה. הייעוץ יכול להינתן לנפגע המבקש להסיר פרסום ולקבל פיצוי, אך גם למי שקיבל מכתב התראה או נתבע בשל ביקורת, תלונה, פוסט או הודעה. השלב הראשון אינו בהכרח הגשת
אפשרויות הייצוג בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה – לתובעים ולנתבעים Read More »
אם קיבלתם מכתב התראה על לשון הרע, אל תתעלמו ממנו — אך גם אל תשיבו מיד מתוך לחץ. שמרו את המכתב ואת אישור המסירה, תעדו את הפרסום המלא לפני כל שינוי ואספו את החומרים שעליהם הסתמכתם. לאחר מכן בדקו מה בדיוק נטען, מה דורש השולח, אם קיימת עילת תביעה ואילו הגנות עשויות לעמוד לכם. מכתב
אחרי מכתב התראה בלשון הרע – הצעדים שחשוב לבצע לפני תגובה Read More »
אם חיפשתם „נתבעתי על לשון הרע — מה עושים?”, צריך לפעול בשני מסלולים במקביל: לשמור מיד את כל הראיות ולקבוע במדויק מתי מסתיים המועד להגשת כתב ההגנה. לאחר מכן מפרקים את התביעה לפי כל פרסום בנפרד: מה נאמר, מי פרסם, למי הגיעו הדברים, האם התובע זוהה, מה היה ההקשר ואיזו הגנה עשויה לחול. אין להסתפק
אופן ההתמודדות עם תביעת לשון הרע – מה חשוב לפני הגשת כתב הגנה Read More »
עורך דין לשון הרע באינטרנט מטפל בשילוב שבין הדין לבין המבנה הטכני של הפרסום: פוסט, תגובה, Story, סרטון, הודעת WhatsApp, ביקורת בגוגל או תוכן מחשבון אנונימי. הטיפול עשוי לכלול שימור ראיות, בחינת עילת התביעה וההגנות, פנייה להסרה או לתיקון, ניסיון לזהות מפרסם, בקשה לסעד זמני ותביעה לפיצוי. ברשת הזמן חשוב במיוחד. פרסום יכול להימחק, שם
איך עורך דין לשון הרע פועל נגד שיימינג ופרסום פוגעני ברשת Read More »
כאשר עסק מקבל בתוך זמן קצר גל של דירוגי כוכב אחד או ביקורות חשודות, קודם מתעדים כל פרסום, את החשבון, המועד, הקישור, השינוי בציון והקשרים האפשריים בין החשבונות. רק לאחר מכן מדווחים לפלטפורמה, מגיבים לציבור ובוחנים פנייה משפטית. מתקפה מתואמת עשויה להפר את מדיניות Google ולהקים עילת לשון הרע, אך רצף ביקורות שליליות אינו מוכיח
מתקפת דירוגים וביקורות מזויפות – כיצד עסק צריך לתעד ולהגיב? Read More »
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מונה פרסומים שלא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי, גם כאשר תוכנם פוגע. מדובר בעיקר בפרסומי הכנסת והממשלה, מבקר המדינה, הליכים שיפוטיים וועדות חקירה, פרסום מכוח חובה או היתר שבדין, וכן דיווחים והעתקים מסוימים שנעשו באופן נכון והוגן. אולם אין זה היתר כללי לפרסם כל אמירה שמקורה בגוף ציבורי
פרסומים מותרים לפי סעיף 13 – מתי אין אחריות גם אם הפרסום פוגע? Read More »
נפגע מלשון הרע רשאי, במקרים המתאימים, להגיש לבית המשפט קובלנה פלילית פרטית נגד המפרסם. אולם אין מדובר בתביעת פיצויים רגילה: הקובל נכנס לתפקיד התובע, והאדם שנגדו הוגשה הקובלנה הופך לנאשם בהליך פלילי. כדי להביא להרשעה צריך להוכיח מעבר לספק סביר כי פורסמה לשון הרע לשני בני אדם או יותר מלבד הנפגע, וכי המפרסם פעל בכוונה
קובלנה פלילית בלשון הרע – מתי אפשר לנקוט הליך פלילי פרטי? Read More »
מותר לדווח על תביעה, חקירה או הליך פלילי, אך קיומו של מסמך רשמי אינו מעניק חסינות לכל ניסוח. כתב תביעה מבטא את טענות התובע; חקירה בודקת חשד; וכתב אישום מציג את עמדת התביעה. אף אחד מהם אינו פסק דין מרשיע. דיווח ראוי מייחס טענה למקורה, מתאר במדויק את שלב ההליך, אינו יוצר בכותרת רושם חמור
דיווח עיתונאי על תביעה או חקירה – מהו דיווח נכון והוגן? Read More »
כאשר לשון הרע פורסמה לראשונה לאחר מותו של אדם, בני משפחתו אינם יכולים בדרך כלל להגיש בשמו תביעה אזרחית או קובלנה פלילית פרטית. סעיף 5 לחוק קובע שהפרסום נחשב לשון הרע על מת, אך אינו מקים הליכים אלה. נותר מסלול פלילי מצומצם, ורק לאחר בקשת קרוב המנוי בחוק. התוצאה שונה אם הדברים פורסמו כשהנפגע היה
לשון הרע על אדם שנפטר – אילו אפשרויות עומדות למשפחה? Read More »
