בדרך כלל ניתן מרחב רחב יותר לביקורת על איש ציבור, בעיקר כשהפרסום עוסק בתפקידו, בהחלטותיו או בנושא ציבורי. ביקורת על בעלי כוח חיונית לשיח דמוקרטי. אולם מעמד ציבורי אינו הופך את שמו הטוב של אדם להפקר ואינו מתיר לפרסם עליו עובדות שקריות. נבחנים ההבדל בין דעה, סאטירה או מטאפורה לבין טענה עובדתית; הקשר לפעילות הציבורית;
איש ציבור ולשון הרע – גבולות הביקורת החריפה Read More »
לצורך תביעה אזרחית די בדרך כלל בכך שלשון הרע הגיעה לאדם אחד מלבד הנפגע. הודעת WhatsApp פרטית למעסיק, ללקוח או לעמית יכולה למלא את דרישת ה״פרסום״, גם בלי קבוצה או רשת חברתית. אמירה שנמסרה רק לנפגע, בלי שאדם נוסף שמע או קיבל אותה, אינה מקימה בדרך כלל עוולת לשון הרע. לגבי כתב קיימת חלופה נוספת:
פרסום לאדם אחד בלבד – מתי הודעה פרטית יוצרת עילת תביעה Read More »
תביעת לשון הרע הקשורה ליחסי עבודה מוגשת בדרך כלל לבית הדין האזורי לעבודה כאשר היא בין עובד לבין המעסיק או נושא משרה אצלו, או בכיוון ההפוך. לבית הדין סמכות ייחודית במקרים העומדים בתנאי סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה. אבל עצם העובדה שהאמירה נאמרה במשרד אינה מספיקה. צריך לבדוק מי הם בעלי הדין, האם עילת
לשון הרע במקום העבודה – סמכות בית הדין לעבודה Read More »
חברה בע״מ ותאגיד אחר יכולים לתבוע בגין לשון הרע ואף לקבל פיצוי לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, בלי להוכיח שנגרם להם נזק כספי מסוים ואף בלי להוכיח את עצם קיומו של נזק בפועל. כך קבע בית המשפט העליון ברע״א 2015/15 וברע״א 3760/15, פלבסקי ואח׳ נ׳ חברת מקור הפורמייקה בע״מ ואח׳. עם זאת, ״ללא
לשון הרע נגד עסק או חברה – פיצוי לתאגיד והוכחת נזק Read More »
מחיקת פוסט והתנצלות אינן מבטלות אוטומטית את האפשרות להגיש תביעת לשון הרע. אם הפרסום כבר הגיע לאדם אחר, העילה עשויה להתגבש לפני המחיקה. גם התנצלות אינה אחת ההגנות הקבועות בחוק, והיא אינה הופכת פרסום אסור למותר בדיעבד. עם זאת, למחיקה מהירה, לתיקון ברור ולהתנצלות בלתי מסויגת עשויה להיות השפעה ממשית על סכום הפיצוי ועל השאלה
מחיקה והתנצלות אחרי לשון הרע – המשמעות לתביעה ולפיצוי Read More »
בית המשפט מוסמך לתת צו מניעה זמני שיאסור פרסום, יסיר תוכן קיים או ימנע את העלאתו מחדש עוד לפני פסק הדין. אולם זהו סעד חריג, במיוחד כאשר הוא מגביל ביטוי בטרם נקבע שהפרסום הוא לשון הרע ושאינה עומדת למפרסם הגנה. המבקש צריך להציג עילת תביעה לכאורה, צורך ממשי בהתערבות דחופה ומאזן נוחות הנוטה לטובתו. בית
צו מניעה להסרת פרסום פוגעני – התנאים להתערבות מוקדמת Read More »
ביקורת שלילית בגוגל אינה הופכת אוטומטית ללשון הרע. ללקוח מותר לתאר חוויה אמיתית ולהביע עליה דעה שלילית, גם אם בעל העסק סבור שהביקורת אינה הוגנת. עם זאת, ביקורת הכוללת עובדות כוזבות, האשמות חמורות או מצג מטעה כאילו המפרסם קיבל שירות שמעולם לא קיבל, עלולה ליצור חשיפה משפטית. גם דירוג של כוכב אחד ללא מילה אחת
ביקורת שלילית בגוגל ולשון הרע Read More »
לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, הגנת אמת בפרסום מתקיימת רק כאשר המפרסם מוכיח שני תנאים מצטברים: שהדבר שפורסם היה אמת, ושהיה בפרסום עניין ציבורי. העובדה שמידע נכון או שמישהו מאמין בכנות שהוא נכון אינה מספיקה לבדה. צריך גם להוכיח את האמת בבית המשפט ולהראות שלציבור הייתה תועלת ממשית בפרסום. אחת התגובות השכיחות למכתב
אמת בפרסום בלשון הרע – התנאים להגנה לפי החוק Read More »
חוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם בלי שהתובע יוכיח הפסד כספי בסכום מדויק. בחוק נקבע סכום בסיסי של עד 50,000 ש״ח, המתעדכן לפי מדד המחירים לצרכן, ועד כפל הסכום אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. אלה תקרות ולא סכומים אוטומטיים: בית המשפט קובע את הפיצוי לפי חומרת הדברים, היקף החשיפה, נסיבות
פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע – כמה באמת אפשר לקבל? Read More »
