עובד אחד, קוד מקור אחד ומעסיק ללא ברירה

סע"ש 52852-09-19

בפסק דין מעניין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (כב' השופט יגאל גלם), נדונה תביעה חריגה של מתכנת שהועסק במשך כ-30 שנה בבית תוכנה, ובמהלך עבודתו החזיק בבלעדיות בקוד המקור של תוכנת הדגל של החברה. כאשר ביקש להעלות את שכרו, סירב למסור את קוד המקור למעסיקו, מה שהוביל לתביעה הדדית בין הצדדים.

רקע המקרה

העובד שימש כמתכנת יחיד האחראי על תחזוקה ועדכון של תוכנה קריטית לניהול שכר ונוכחות עובדים, עליה הסתמכה החברה לצורך פעילותה העסקית. עם הזמן, הוא התנה את המשך עדכון התוכנה בהעלאת שכרו, תוך שהוא מסרב להעביר את קוד המקור לכל גורם אחר. בעקבות כך, החברה נאלצה לפנות לבית הדין בבקשה לקבלת צו "אנטון פילר" – הליך חריג שמטרתו לאפשר חיפוש ותפיסת ראיות על ידי בית המשפט.

הכרעת הדין

בית הדין קבע כי העובד פעל תוך חוסר תום לב קיצוני ונקט בכפייה כלכלית על מעסיקו, בכך שהחזיק בלעדית במשאב חיוני לפעילות החברה. העובד למעשה הציב את החברה במצב של "אין ברירה", ואילץ אותה להסכים לדרישותיו תחת לחץ כלכלי משמעותי.

עם זאת, בית הדין לא מצא שהעובד הפר זכויות יוצרים או ביצע גזל סוד מסחרי. אף שקוד המקור הוכר כ"סוד מסחרי", נקבע כי העובד השתמש בו במסגרת תפקידו ובהסכמת המעסיק, ולכן לא חרג מגבולות השימוש המותר.

השלכות משפטיות ותעסוקתיות

פסק הדין מעלה כמה נקודות משמעותיות בעולם דיני העבודה ודיני הקניין הרוחני:

  1. כפייה כלכלית כעילת ביטול חוזה – נדיר לראות הכרה בכפייה כלכלית מצד עובד כלפי מעסיק, אך מקרה זה מדגים כיצד שליטה של עובד יחיד במשאב קריטי למעסיק יכולה להוות מנוף בלתי לגיטימי במשא ומתן על תנאי העסקה.
  2. חובות תום לב של עובדים – זכותו של עובד לנהל משא ומתן על תנאי שכרו ואף להתפטר, אך בית הדין קבע כי הדרך שבה נעשו הדברים – התפטרות לאלתר תוך החזקת קוד המקור – הייתה פסולה ופגעה במעסיק בצורה בלתי הוגנת.
  3. השימוש בצו אנטון פילר בהקשר של דיני עבודה – מדובר בכלי משפטי חריג, המיושם לרוב בתיקים מסחריים. העובדה שבית הדין לעבודה נעתר לבקשה מלמדת על החומרה שבה ראה את התנהלות העובד.
  4. סוגיית זכויות יוצרים וקניין רוחני – למרות שהמעסיק טען כי העובד הפר זכויות יוצרים בכך שהחזיק עותקים של קוד המקור, בית הדין קבע כי החזקתו הייתה חלק טבעי מהעסקתו, ולא נעשה בה שימוש חורג.

מסקנות לעתיד

המקרה מדגיש את הצורך של מעסיקים להגן על נכסיהם הדיגיטליים והאינטלקטואליים מראש. במקרים של תלות קריטית בעובד יחיד, מומלץ לקבוע נהלים ברורים להעברת מידע, גיבויים ולוודא כי למעסיק יש גישה מלאה למשאבי החברה החיוניים להמשך פעילותה.

מצד שני, גם לעובדים מומלץ להיות מודעים למגבלות החוקיות של מנופי לחץ על המעסיק. ניהול משא ומתן בתום לב ועמידה על זכויות – כן, החזקת משאב קריטי כבן ערובה – לא.

תפריט נגישות