הגנות משפטיות לעובדות בישראל
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 הוא דבר חקיקה מרכזי בתחום דיני העבודה, אשר מטרתו להסדיר את זכויותיהן של נשים עובדות, תוך התייחסות למצבים ייחודיים כגון היריון, לידה, טיפולי פוריות, חופשת לידה ושמירת היריון.
החוק מעניק הגנות מיוחדות לעובדות ומטיל חובות על מעסיקים, תוך איזון בין צורכי שוק העבודה לבין הצורך להבטיח לעובדות תנאי תעסוקה הוגנים שאינם פוגעים במעמדן המקצועי בשל מצב משפחתי או ביולוגי.
עיקרי הוראות החוק
הגבלת פיטורים והרעת תנאים
סעיפים 9 ו-9א לחוק אוסרים על פיטורי עובדת הרה המועסקת לפחות שישה חודשים אצל אותו מעסיק, אלא אם התקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה. האיסור חל גם על עובדת השוהה בחופשת לידה ולמשך 60 ימים נוספים לאחריה, וכן על עובדת העוברת טיפולי פוריות או השוהה במקלט לנשים מוכות.
זכויות במהלך היריון
- בדיקות רפואיות: סעיף 7(ה) קובע כי עובדת הרה רשאית להיעדר מעבודתה לצורך בדיקות רפואיות, ללא ניכוי משכרה.
- שמירת היריון: סעיף 7(ג)(1) מאפשר לעובדת להיעדר מהעבודה לתקופה ממושכת במקרה של שמירת היריון, בכפוף לאישור רפואי מתאים.
- הפלה: עובדת שעברה הפלה זכאית להיעדר לפחות שבוע ימים, בהתאם לסעיף 7(א).
חופשת לידה ותקופת הורות
- תקופת חופשת לידה: סעיף 6 לחוק קובע כי חופשת לידה אורכת 26 שבועות, מתוכם 15 שבועות בתשלום ו-11 שבועות אופציונליים ללא תשלום. ניתן לקצר את חופשת הלידה ל-14 שבועות.
- העברת חלק מחופשת הלידה לבן הזוג: בעקבות תיקון 55 לחוק בשנת 2016, שונתה ההגדרה מ"חופשת לידה" ל"תקופת לידה והורות", על מנת לעודד חלוקת אחריות בין ההורים. כיום, האב רשאי לצאת לחופשת לידה בתנאים מסוימים.
- חופשת לידה במקרה של לידת תאומים ומעלה: תיקון נוסף משנת 2018 מאפשר הארכת חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים עבור כל תינוק נוסף.
שעת הורות ("שעת הנקה")
עובדת במשרה מלאה זכאית להיעדר שעה אחת ביום למשך ארבעה חודשים לאחר חופשת הלידה, ללא ניכוי משכרה (סעיף 7(ג)(3)). בעקבות תיקון 56 לחוק, גם אב זכאי לזכות זו, בתנאי שהוא עובד במשרה מלאה.
חופשה ללא תשלום ("חל"ת")
לאחר סיום חופשת הלידה, עובדת רשאית להאריך את היעדרותה לתקופה של רבע ממשך תקופת העסקתה אצל אותו מעסיק, בכפוף לתנאי החוק (סעיפים 7(ד)-7(ד4)).
איסור העסקה בעבודות מסוכנות
החוק מטיל מגבלות על העסקת נשים בעבודות העלולות לסכן את בריאותן או את פוריותן. תקנות מיוחדות מסדירות עבודות האסורות לנשים, לרבות חשיפה לקרינה מייננת (תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979) ועבודות בתהליכי ייצור מסוכנים (תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001).
חקיקה משלימה בתחום עבודת נשים
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988
חוק זה אוסר על הפליה בעבודה מחמת מין, היריון, טיפולי פוריות, מצב משפחתי ועוד. הוא מחייב את המעסיק לפעול בשוויון מלא בקבלה לעבודה, קידום, תנאי העסקה ופיטורים.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996
החוק מחייב תשלום שכר שווה לעובדת ולעובד המבצעים עבודה זהה או שוות ערך, תוך מניעת פערים מגדריים בלתי מוצדקים.
חוק עבודת נשים (תיקון – בן זוג בשירות מילואים), תשע"ז-2017
תיקון זה מעניק לעובדת שבעלה משרת במילואים ממושכים (5 ימים ומעלה) זכות להיעדר שעה אחת ביום מעבודתה, בכפוף להיקף משרה מלאה. הזכות ניתנת גם לעובד שבת זוגו במילואים.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
החוק מעניק גמלאות ודמי לידה לעובדות שילדו, וכן פוטר עקרת בית נשואה מתשלום דמי ביטוח לאומי.
חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004
החוק קובע כי נשים רשאיות לפרוש לגמלאות כבר מגיל 62, לעומת גיל 67 אצל גברים.
היבטים משפטיים ואכיפת החוק
בתי הדין לעבודה נדרשים לעיתים קרובות להכריע בתביעות בגין הפרות חוק עבודת נשים, לרבות פיטורים אסורים, פגיעה בשכר או מניעת זכויות. הפרות החוק עשויות להוביל לתביעות נזיקין, חיובי פיצויים ואף קנסות מנהליים מצד רשויות האכיפה.
בתי המשפט מפרשים את הוראות החוק באופן שמעניק הגנה מירבית לעובדת, ובמקרים מסוימים אף מכירים בזכויות נוספות מכוח עקרון השוויון. כמו כן, חובת ההוכחה במקרים מסוימים מוטלת על המעסיק, אשר עליו להראות כי פיטורי העובדת לא נבעו מהיריון או מהפליה מגדרית.
סיכום
חוק עבודת נשים הוא אבן יסוד בדיני העבודה בישראל, המעניק הגנות משמעותיות לעובדות במגוון מצבים. החוק מחייב מעסיקים להקפיד על הוראותיו, שכן הפרתן עלולה להוביל להשלכות משפטיות כבדות.
משרדנו מתמחה בליווי משפטי בתחום דיני העבודה, לרבות ייעוץ לעובדות ולמעסיקים בנוגע לזכויות והחובות הנובעות מהחוק. אנו עומדים לרשותכם למתן ייעוץ מקצועי והגנה משפטית במקרים של הפרות זכויות עובדים או תביעות בתחום זה.