איזה מידע אפשר לקבל מ"מטא" על חשבון פייסבוק אנונימי?

בנסיבות מתאימות ובכפוף לצו שיפוטי תקף, Meta עשויה להפיק מידע בסיסי על חשבון פייסבוק אנונימי-
Basic Subscriber Information, או בקיצור BSI וכן נתוני IP מסוימים, אם הם קיימים ונגישים באופן סביר.
המידע האפשרי עשוי לכלול שם שנמסר בעת ההרשמה, כתובות דוא״ל, מספרי טלפון, מועד יצירת החשבון וכתובת IP ששימשה ברישום.

עם זאת, BSI אינו “תעודת הזהות” של המפרסם. בפרופיל פיקטיבי גם פרטי הרישום עלולים להיות בדויים, זמניים או שייכים לאדם אחר. לכן קבלת מידע מ־Meta היא לעיתים רק שלב ראשון, ולא הוכחה סופית מי כתב את הפרסום.

 BSI הוא מידע, לא שם של צו

המונח BSI מתאר קטגוריה של פרטי משתמש בסיסיים. בשיח נפוץ מכנים לעיתים את ההליך “צו BSI”, אך מבחינה מדויקת יותר מדובר בצו שיפוטי המורה למטא למסור BSI שהוגדר בו. ההבחנה חשובה, לא קיימת חבילת מידע אחידה שנמסרת בכל תיק, והצו צריך לזהות הן את החשבון והן את הנתונים המבוקשים, היקף המידע תלוי באופן שבו החשבון נפתח, בשינויים שבוצעו בו, בתקופות השמירה ובנוסח הצו.

מה עשוי להימצא בפרטי החשבון?

שם המשתמש שנמסר למטא יכול לספק קצה חוט, כתובת דוא״ל או מספר טלפון עשויים להיות משמעותיים יותר, במיוחד אם אפשר לקשר אותם כדין לאדם מסוים.
גם כאן אין ודאות, אפשר להירשם באמצעות כתובת ייעודית, מספר זמני או פרט השייך לצד שלישי.

מועד יצירת החשבון ושעת הרישום עשויים לסייע בהצלבת נתונים ובהבנת ציר הזמן. כתובת ה־IP בעת הרישום עשויה להצביע על חיבור אינטרנט שממנו נפתח החשבון, אך היא אינה מציגה לבדה שם וכתובת של אדם. לעיתים נדרש צו נוסף לספק האינטרנט, ובדיקת הנתונים צריכה להתייחס לתאריך ולשעה מדויקים.

כאשר מבקשים כתובות IP נוספות, כגון נתוני התחברות, צריך להגדיר את הבקשה באופן ממוקד. אין להניח שכל היסטוריית ההתחברויות קיימת או תימסר, ואין לערבב בין BSI לבין מאגר בלתי מוגבל של פעילות המשתמש.

מה BSI בדרך כלל אינו כולל?

בקשה לפרטי משתמש בסיסיים אינה בקשה לקבלת סיסמה, גישה לחשבון או העתק מלא של תכתובות פרטיות. היא גם אינה מעניקה באופן אוטומטי את תוכן ההודעות, רשימת החברים, היסטוריית הפעילות או כל מידע אחר שהפלטפורמה מחזיקה. מידע מסוג זה מעורר שאלות שונות של פרטיות, מידתיות, דין חל וסמכות, ואי אפשר להניח שהוא חלק מצו למסירת BSI.

גם תוכן ציבורי שנמחק אינו בהכרח נשמר אצל Meta באופן שניתן להפיקו. לכן על הנפגע לתעד בעצמו את הפוסט, התגובה או הסרטון, ולא להסתמך על כך שהפלטפורמה תשחזר אותם מאוחר יותר.

כיצד מזהים את החשבון הנכון?

שם תצוגה ותמונת פרופיל אינם מספיקים תמיד. אפשר לפתוח כמה חשבונות בעלי שם זהה, לשנות שם ותמונה ואף להעתיק פרופיל קיים. משום כך יש לשמור את כתובת ה URL המדויקת של החשבון, ואם ניתן גם את מזהה המשתמש הייחודי  UID. לכל פרסום רלוונטי כדאי לשמור גם קישור ישיר, צילום מסך מלא, מועד והקשר.
המסקנה המעשית היא שאין די לומר “הפרופיל הפיקטיבי של פלוני”; יש לקשור באופן ברור בין החשבון המסוים, הפרסום הפוגע והנפגע.

קבלת כתובת IP אינה סוף הדרך

כתובת IP מזהה חיבור לרשת בנקודת זמן, לא בהכרח את האדם שישב מול המכשיר. חיבור ביתי יכול לשמש בני משפחה, רשת עסקית משמשת עובדים רבים, ורשת ציבורית משמשת אנשים שאינם קשורים זה לזה. בנוסף, כתובות עשויות להתחלף או להיות משותפות למספר משתמשים.

אם הכתובת ניתנה בידי ספק אינטרנט, ייתכן שיידרש הליך נוסף כדי לברר מי היה המנוי שאליו הוקצתה במועד הרלוונטי. גם זיהוי המנוי אינו מוכיח בהכרח שהוא כתב את הדברים. יש לחבר את הנתון לראיות נוספות: שליטה בחשבון, מכשירים, דפוסי פעילות, תוכן שרק אדם מסוים הכיר או הודאה.

האם Meta חייבת למסור מידע בכל מקרה?

לא. פרטיות המשתמש והזכות לביטוי אנונימי נשקלות מול זכות הנפגע לשם טוב ולגישה לערכאות. הלכת רמי מור קבעה שאין בדין הישראלי מסלול כללי ואוטומטי לחשיפת גולש אנונימי. החלטות מאוחרות בחנו צווים ממוקדים בנסיבות מסוימות, אך אינן מבטיחות תוצאה בכל תיק.