תביעת השתקה בלשון הרע - לא כל תביעה נועדה להגן על השם הטוב

זה מתחיל במשפט אחד, שורה בפוסט, תגובה ביקורתית, שאלה שנשאלה בקול רם מדי, לא קללה, לא שקר, לא הכפשה אלא ביקורת ואז, כמעט בלי אזהרה מוקדמת, הביקורת הופכת לאיום.
מכתב רשמי, עורך דין חתום, סכום עתק נתבע,  לא בגלל שנגרם נזק אמיתי, אלא משום שמישהו החליט ללמד לקח.
זה הרגע שבו ההליך המשפטי מפסיק להיות אמצעי להגנה על זכויות והופך לכלי כוח וכאן בדיוק נולדת תביעת ההשתקה.
תביעות לשון הרע נועדו בראש ובראשונה להגן על שמו הטוב של אדם מפני פרסום שקרי או פוגעני. מדובר בכלי משפטי חשוב שמטרתו לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד ולשם טוב, אלא שבשנים האחרונות הולכת ומתחדדת תופעה אחרת, בעייתית בהרבה והיא תביעות השתקה  המוכרות גם בכינוי SLAPP (Strategic Lawsuit Against Public Participation). תביעות אלה אינן מוגשות לשם קבלת סעד אמיתי אלא כדי להרתיע, להפחיד ולהשתיק ביקורת ציבורית לגיטימית.

מהי תביעת השתקה ומה עומד מאחוריה

תביעת השתקה היא לרוב תביעה שמוגשת על ידי גורם חזק, אדם בעל אמצעים, תאגיד או גוף ציבורי כנגד אדם פרטי, עיתונאי, פעיל חברתי או עסק קטן בעקבות פרסום ביקורתי, לא עצם הגשת התביעה הוא המאפיין המרכזי אלא המניע שמאחוריה,
מטרתה אינה בירור האמת או תיקון עוול, אלא יצירת לחץ, פחד כלכלי, עומס נפשי והוצאות משפט לצד מסר ברור שמופנה לא רק לנתבע אלא גם לסביבתו שלא להעיז לבקר, במקרים רבים סכום התביעה מופרז ואינו משקף נזק ממשי, אלא נועד לשמש כלי איום.

בתי המשפט בישראל לא עושים תמיד שימוש מפורש במונח “תביעת השתקה”, אך הפסיקה מכירה היטב בתופעה ובמאפייניה וכאשר מתברר שקיימים פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים כמו למשל כאשר סכום התביעה גבוה במיוחד וללא ביסוס ראייתי ממשי וכאשר הפרסום נשוא התביעה עוסק בעניין ציבורי כמו ביקורת צרכנית, התנהלות עסקית או תפקוד של גורם בעל השפעה, אז מתעורר חשד ממשי כי אין מדובר בתביעת לשון הרע רגילה,
חשד זה מתחזק עוד יותר כאשר לא ניתן להצביע על נזק של ממש, או כאשר מוגשות תביעות דומות נגד מבקרים שונים, במצבים כאלה נדרשים בתי המשפט לאיזון עדין אך הכרחי,
הפסיקה חזרה והדגישה כי חופש הביטוי ובפרט ביקורת בעניינים ציבוריים הוא אבן יסוד בשיטה הדמוקרטית, בהתאם לכך, בתי המשפט בוחנים בקפידה את תום לבו של התובע ואת מטרות ההליך,
כאשר מתברר כי התביעה נועדה להרתיע או להשתיק ולא להגן על שם טוב היא עשויה להידחות ולעיתים אף ייפסקו הוצאות משפט משמעותיות נגד התובע, המסר ברור והוא שמערכת המשפט אינה כלי לניהול מאבקי תדמית או לסתימת פיות.

חשוב להדגיש כי לא כל תביעת לשון הרע היא תביעת השתקה, ישנן תביעות מוצדקות לחלוטין המוגשות בעקבות אמירות ופרסומים פוגעניים וחסרי בסיס שנעשו בחוסר תום לב וגרמו לנזק ממשי, ההבחנה אינה טכנית אלא מהותית,

הפחד ככלי ומה הדין מאפשר לנתבעים

נתבעים רבים חווים בהלה עם קבלת כתב תביעה בלשון הרע ולעיתים קרובות זו בדיוק המטרה של מי שמגיש תביעת השתקה,
חשוב לדעת שלא כל תביעה מרשימה או מאיימת היא גם מוצדקת, הדין מעניק הגנות משמעותיות ובהן אמת בפרסום, תום לב ועניין ציבורי,
ניהול נכון של ההליך, כבר מראשיתו, עשוי לא רק להביא לדחיית התביעה אלא גם לחשוף את חולשתה ואת המניע הפסול שעמד מאחוריה.
בסופו של דבר, תביעת לשון הרע היא כלי משפטי חיוני, אך כאשר נעשה בו שימוש ציני, הוא עלול לפגוע לא רק בנתבע הספציפי אלא בשיח הציבורי כולו.
בתי המשפט מודעים לכך, והפסיקה משדרת מסר חד וברור: לא כל תביעה נועדה להשיג צדק, ולא כל ביקורת היא לשון הרע.