מכתב התראה על סירוב להסרת פרסום שיימינג ברשתות חברתיות

דוגמא למכתב התראה בגין סירוב להסרת פרסום שיימינג

פרסום לשון הרע ברשתות החברתיות עלול להמשיך ולפגוע בשמו הטוב של אדם גם זמן רב לאחר שהועלה לרשת. כאשר הנפגע פונה למפרסם בדרישה להסיר את הפרסום, אך המפרסם מסרב לעשות כן, הפרסום עשוי להמשיך להיחשף לגולשים נוספים ולהעמיק את הפגיעה.

סירוב להסרת פרסום אינו מהווה כשלעצמו עוולת לשון הרע נפרדת בכל מקרה. עם זאת, המשך הותרת הפרסום ברשת לאחר קבלת דרישה להסרתו עשוי להיות רלוונטי לבחינת נסיבות המקרה, התנהלות המפרסם והסעדים המתאימים.

להלן דוגמא למכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע ברשתות החברתיות וסירוב להסרתו.

– דוגמא –

לכבוד
___________
באמצעות: ___________
תאריך: ___________

הנדון: התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בגין סירוב הסררת פרסום שיימינג

בשם מרשי, ___________, הריני לפנות אליך בעניין שבנדון, כדלקמן:

הרקע העובדתי

1. מרשי, ___________, הינו ___________, אשר לאורך השנים פעל לביסוס שמו הטוב ומעמדו האישי והמקצועי בקרב מכריו, עמיתיו והציבור שעמו הוא בא במגע.

2. ביום ___________ התגלעה בינך לבין מרשי מחלוקת בקשר ל-___________. במסגרת אותה מחלוקת הוחלפו בין הצדדים דברים, אולם לא היה בכך כדי להצדיק את הפרסומים הפוגעניים שבחרת להפיץ בהמשך.

3. ביום ___________ פרסמת בחשבון הפייסבוק שלך פוסט שבו התייחסת למרשי בשמו המלא, תוך ייחוס מעשים והתנהלות פסולה אשר מרשי מכחיש מכל וכל.

4. במסגרת הפרסום כתבת, בין היתר, את הדברים הבאים: “___________”

5. בנוסף, ציינת בפרסום כי ___________, באופן שהציג את מרשי בפני ציבור הגולשים כאדם בלתי ישר, בלתי אמין וכמי שפועל בניגוד לנורמות המקובלות.

6. הפרסום לא הסתכם בהבעת דעה אישית או בתיאור המחלוקת שביניכם. לטענת מרשי, הדברים נוסחו כהאשמות עובדתיות והציגו בפני הקוראים מצג מטעה באשר למעשיו ולהתנהלותו.

7. הפרסום הועלה לחשבון הפייסבוק שלך, שבו ___________ עוקבים או חברים, והיה נגיש לציבור גולשים רחב, לרבות אנשים המכירים את מרשי באופן אישי ומקצועי.

8. בעקבות הפרסום החלו גולשים להגיב לדברים. חלקם הביעו ביקורת כלפי מרשי, אחרים שיתפו את הפרסום, והיו אף מי שפנו אליו ישירות בבקשה לקבל הסברים ביחס להאשמות שהופצו נגדו.

9. בכך נחשף מרשי להאשמות פוגעניות בפני אנשים שלא היו מעורבים במחלוקת המקורית, ונאלץ להתמודד עם פגיעה בשמו הטוב ועם הצורך להסביר ולהפריך את הדברים שיוחסו לו.

10. ביום ___________, לאחר שנודע למרשי על הפרסום, פנה אליך באמצעות ___________ וביקש כי תסיר את הדברים ותימנע מהמשך הפצתם.

11. במסגרת פנייתו הבהיר מרשי כי ההאשמות שפורסמו נגדו אינן נכונות, הציג בפניך את עמדתו ביחס לאירועים והסביר כי המשך הותרת הפרסום ברשת גורם לו לפגיעה בשמו הטוב.

12. חרף הפנייה האמורה, בחרת שלא להסיר את הפרסום. בתשובתך מיום ___________ אף כתבת: “___________”, ובכך הבהרת כי אינך מתכוון להיענות לבקשת ההסרה.

13. ביום ___________ נשלחה אליך פנייה נוספת, שבה התבקשת פעם נוספת להסיר את הפרסום ולהימנע מהמשך הפצת ההאשמות. גם פנייה זו לא הביאה להסרת הדברים.

14. נכון למועד משלוח מכתב זה, הפרסום עדיין מופיע בחשבונך ונגיש לגולשים, אף שחלפו ___________ ימים מאז שהתבקשת להסירו.

15. במהלך תקופה זו המשיך הפרסום להיות חשוף לעיון הציבור, ואף נצפו בו תגובות או פעולות נוספות, לרבות ___________, באופן שהרחיב את החשיפה לדברים.

16. מרשי סבור כי התנהלותך חמורה במיוחד לנוכח העובדה שהובאה לידיעתך פגיעה נטענת בשמו הטוב, ניתנה לך הזדמנות לבחון את הדברים ולתקנם, ולמרות זאת בחרת להותיר את הפרסום על כנו.

17. יובהר כי מרשי אינו מבקש למנוע ממך להביע ביקורת עניינית או לתאר את חוויותיך האישיות. ואולם, לטענתו, אין בכך כדי להכשיר פרסום האשמות עובדתיות חמורות שאינן מבוססות דיין.

18. בנסיבות אלה, מרשי סבור כי הפרסום המקורי, בצירוף המשך הותרתו ברשת לאחר פניותיו החוזרות, גרמו וממשיכים לגרום לפגיעה בשמו הטוב, במעמדו וביחס הסביבה אליו.

המסגרת המשפטית

19. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה–1965 (להלן: “החוק”), מגדיר לשון הרע, בין היתר, כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזותו בשל מעשים המיוחסים לו או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

20. בהתאם לסעיף 2 לחוק, פרסום עשוי להתקיים כאשר הדברים הגיעו לאדם זולת הנפגע. פרסום פוסט ברשת חברתית, הנגיש לגולשים אחרים, עשוי לקיים את יסוד הפרסום הנדרש בחוק.

21. בענייננו, הדברים פורסמו בחשבון פייסבוק ונחשפו לגולשים נוספים, אשר חלקם אף הגיבו לפרסום, ולפיכך מתקיים, לכאורה, יסוד הפרסום.

22. סעיף 7 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע מהווה עוולה אזרחית, בכפוף להוראות החוק ולהגנות הקבועות בו.

23. סעיף 7א לחוק מאפשר פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם לתנאים ולסכומים הקבועים בדין. במקרים שבהם הוכחה כוונה לפגוע, עשוי בית המשפט לפסוק פיצוי מוגדל בהתאם להוראות הסעיף.

24. לצד זאת, החוק מכיר בהגנות שונות, לרבות הגנת אמת בפרסום לפי סעיף 14 לחוק והגנות תום לב לפי סעיף 15 לחוק, בהתאם לתנאים הקבועים בהן.

25. מרשי סבור כי ההאשמות שפורסמו נגדו אינן משקפות את המציאות, וכי לא עמד בפניך בסיס עובדתי מספק להצגתן באופן שבו הוצגו בפני ציבור הגולשים.

26. אשר לסירוב להסרת הפרסום, יובהר כי עצם קבלת דרישה להסרה אינה מחייבת בכל מקרה את המפרסם להיענות לה, ואינה שוללת כשלעצמה את ההגנות העומדות לו על פי דין.

27. עם זאת, מקום שבו מדובר בפרסום המהווה לשון הרע ואשר אינו נהנה מהגנה על פי החוק, המשך הותרתו ברשת לאחר שהמפרסם הועמד על הפגיעה הנטענת עשוי להיות בעל משמעות בבחינת מכלול נסיבות הפרסום והסעדים המתאימים.

28. בענייננו, מרשי סבור כי לאחר שהובהרה לך הפגיעה הנטענת ונמסרו לך הסברים ביחס לאי-נכונות הדברים, היה עליך לבחון מחדש את הפרסום ואת הצורך בהמשך הותרתו ברשת.

29. חרף זאת, בחרת שלא להסיר את הדברים, אף שהפרסום נותר נגיש לציבור והמשיך לאפשר חשיפה נוספת להאשמות.

30. בנוסף, סעיף 9(א)(2) לחוק מאפשר לבית המשפט, במסגרת ההוראות והתנאים הקבועים בו, להורות על איסור הפצת עותקים של פרסום המכיל לשון הרע או על החרמתם. כמו כן, בנסיבות המתאימות ניתן לבחון סעדים נוספים בהתאם לדין.

31. לפיכך, ובהתחשב בתוכן הפרסום, בהיקף הפצתו, בפניות שנשלחו אליך ובסירובך להסירו, מרשי סבור כי עומדת לו עילת תביעה בגין לשון הרע, בכפוף לבחינת מכלול הנסיבות וההגנות הקבועות בחוק.

32. לאור האמור, הנך נדרש לפעול כדלקמן:
א. להסיר בתוך 48 שעות ממועד קבלת מכתב זה את הפרסום נשוא המכתב, לרבות פרסומים חוזרים המצויים בשליטתך, תוך שמירת עותקים לצורכי תיעוד ובירור.
ב. להימנע מהמשך פרסום והפצה של ההאשמות הפוגעניות והבלתי מבוססות נגד מרשי, מבלי לגרוע מזכותך להביע ביקורת מותרת על פי דין.
ג. לפרסם הבהרה מתאימה במקום שבו פורסמו הדברים, בנוסח שיתואם מראש, אשר תעמיד את הדברים על דיוקם ותבהיר כי אין בידך בסיס מספק להציג את ההאשמות שפורסמו כעובדות מוכחות.
ד. להעביר התחייבות בכתב להימנעות מהמשך הפצת הפרסומים נשוא מכתב זה.
ה. לפצות את מרשי בסך של ___________ ש”ח בגין הפגיעה בשמו הטוב ובמעמדו, וזאת לצורך בחינת סיום המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט.

33. הנך מתבקש להעביר את התייחסותך בכתב לדרישות האמורות בתוך 7 ימים ממועד קבלת מכתב זה.

34. ככל שלא יתקבל מענה ענייני במועד האמור, ישקול מרשי נקיטת הליכים משפטיים מתאימים למיצוי זכויותיו, לרבות הגשת תביעה כספית ובקשה לסעדים נוספים בהתאם לדין.

35. אין באמור במכתב זה כדי למצות את טענותיו, זכויותיו או סעדיו של מרשי, והוא שומר על מלוא זכויותיו על פי כל דין.

בכבוד רב,
עו”ד גיא בן דור

התוכן נועד לספק מידע כללי, אינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני ואין בו המלצה לנקיטת פעולה כלשהי.
אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי.
לייעוץ ועזרה משפטית צרו קשר.

תפריט נגישות